בית יחזקאל (מיכלסון) סה

שם בסוה"ד וז"ל ובירושלמי נמי משמע דחדש נוהג אף בשל עכו"ם דפריך עלה דמתניתין דקתני אף החדש אמאי לא תני תלה ומשני לפי שאינה בשל נכרים משמע דחדש דקתני במתניתין נוהג בשל נכרים והב"ח ביו"ד סי' רצ"ג שבח עצמו שבדבר זה נצח כל הגאונים ושאל גם להגאון מהר"ל מפראג וז"ל דאין ראיית התוס' ראי' דהירושלמי לאו אדברי ר' אליעזר פריך דקאמר אף החדש אלא אתנא קמא דקאמר חוץ מן הערלה והכלאים פריך אמאי לא תני חלה וע"ז משני שאינה בעיסת עכו"ם משא"כ ערלה וכלאים אכן חדש גם לר' אליעזר אינו נוהג בשל עכו"ם והא דלא אמר אף החלה משום דבחלה לא פליג את"ק דת"ק נמי מודה דנוהג בחו"ל אלא בחדש ס"ל לת"ק דאינו נוהג בחו"ל אפילו בשל ישראל ע"ז קאמר ר' אליעזר אף החדש עכ"ל זקיני מאורן של ישראל רבינו הב"ח ז"ל: **(יג)** אכן בשו"ת כנסת יחזקאל סי' מ"א תמה על הב"ח וכ' דנעלם ממני הירושלמי סוף פ"ג דערלה מתניתין החדש אסור מה"ת בכ"מ וערלה הלכה והכלאים מדברי סופרים, גמרא מתניתא דר"א דתנינא תמן כל מצוה שאינה תלוי' בארץ נוהגת בארץ ובחו"ל וכל מצוה שהוא תלוי' בארץ אינה נוהגת אלא בארץ חוץ מן הערלה והכלאים ר' אליעזר אומר אף החדש מה טעמא דר' אליעזר בכל מושבותיכם בכל מקום בין בארץ ובין בחו"ל מה מקיימין רבנן טעמא דר' אליעזר בכל מושבותיכם בחדש שא יצא בתוך ר' יונה בעי קומי ר' יוסי ולמה לא תנינא אף החלה עמהן א"ל לא אתינן מתניתן אלא דבר שהוא נוהג בעכו"ם וישראל וחלה אינה נוהגת אלא בישראל דתי' ראשית עריסותיכם ולא של גוים עכ"ל הירושלמי והנה כאן בירושלמי לא נזכר ממתני' דברי הס"ק כ"א דר"א לבד ולא שייך תירץ של הב"ח הנ"ל ובעי דר"י קומי דר"י ודאי בחדא מחתא כמו הירושלמי דקידושין ע"כ ול"נ דלא קשה מידי קושית הגאון כנ"י ודברי זקיני הב"ח כנים דהא בירושלמי מסיים מתני' חוץ מן הערלה וכלאים וע"ז מביא מתניתן דקידושין הנ"ל ועל מתני' דערלה וקידושין על שניהם בעי ר' יוסי למה לא תני חלה עמהן, אכן בחדש ל"ש להקשות דלמה לא תני ר"א חלה ג"כ ר"א לא תני רק חדש דס"ל דאסור מה"ת משא"כ חלה דאינה אסורה אלא מדרבנן בחו"ל ולא שייך להקשות דלתני אף החלה רק על ערלה וכלאים דהוא מדברי סופרים וחלה בחו"ל ג"כ רק מדרבנן וכינתי בזה לדברי הס' שער יהודה בחידושיו לקידושין שם: **(יד)** והנה בחידושי עה"ת אמרתי במדרש רבה אמור פכ"ח כי תבואו אל הארץ וכו' והבאתם את עומר וכו' כי בזכותו הוריש הקב"ה את הארץ לאברהם וכו' ואתה את בריתי תשמור ואיזהו מצות העומר עיין במפורשים ובס' כתב סופר פ' אמור דקפ"ג שהקשו דמנ"ל דקאי ואתה את בריתי תשמור על מצות העומר עיי"ש ובס' בני יששכר לחודש ניסן מאמר י"ב ולענ"ד בהקדם קושית זקיני רבן של ישראל הב"ח ביו"ד סי' רצ"ג בש"ס ר"ה דף י"ג ע"א עומר שהקריבו ישראל וכו' מעיקרא אמאי לא אכלו והקשה דלמה להגמ' להקשות מהא דמעיקרא לא אכלו ולא הקשה סתם דאיך אכלו להבא ומזה הוכיח דאין נוהג בשל עכו"ם ועיי"ש בטו"ז ובש"ך שתירצו קושית הב"ח ועיין מש"כ זקני הגאון הקדוש רשכבה"ג מ' משה צבי הירש מייזילש זי"ע אבד"ק זאלקווא בספרו חמדה גנוזה בתוס' ר"ה דף י"ג וש"ב בצל"ח החדש שם ובדרוש וחידוש רע"א מערכה ט' לר"ה שם אשר ת"ל כוונתי לקצת דברי קדשו ואכ"מ להאריך, והנה בשו"ת נודע ביהודה מהד"ק תחו"מ סי' ט"ז מביא שהקשה לו הגאון בעל או"ת מש"ס קידושין דל"ת ע"א אלא למ"ד לאחר ירושה וישיבה ניכול וכו' לא הוי צריכי דכתיב וכו' והי' מסתפקין במן