בית יחזקאל (מיכלסון) סד

תרי לאוין וכיון דילפינן מבמועדו לדחות שבת ממילא ידעינין גם לשבת וטומאה ולפי"ז מיושב קושית התוס' לר' אליעזר למכשירי פסח, דהא דר"א ס"ל כהספרי וסובר דמושב בכל מקום שאתם יושבין ובמדבר נתחייבו בפסח ושפיר יש ללמוד דפסח דוחה שבת מפסח מדבר דהי' בע"פ שחל בשבת ובכללא דתרי לאוין סובר כר' ישמעאל בש"ס נזיר דלא צריך קרא מיוחד לתרי לאוין א"כ לא צריך קרא דמועדו לשבת וטומאה בהדי הדדי וממילא קרא דבמועדו קאי למכשירין דדחי שבת והבן: **(י)** היוצא לנו מזה דר"א ס"ל דעשה דותה תרי לאוי כר' ישמעאל בש"ס נזיר א"כ מיושב שפיר דלא מקשה הירושלמי בהא דששה מן החדש נימא עדל"ת דהא יש לתרץ דאין עשה דותה תרי לאוין ובחדש איכא גם לאו דקצירה אבל כאן בשמעתיי דקאי על ר"א דסובר מושב בכל מקום שאתם יושבים משמע וקאמר בשלמא למ"ד וכו' היינו דכתי' ויאכלו מעבור הארץ וכו' מעיקרא לא אכול וכו' והיינו לר"א שפיר מקשה הירושלמי למה לא אכלו מצה הא עדל"ת ואי משום דאיכא גם לאו דקצירה הא ר"א סובר דעשה דוחה תרי לאוין כנ"ל ועיין בס' שובע שמחות מה שכ' בישוב קושית המקנה עיי"ש והבן: **(יא)** ולפי"ז מיושב לי מה שהקשה בשו"ת הרי בשמים סי' ע"ב בהא דמנחות דף ס"ו ע"א כתוב אחד אומר ששת ימים וכו' הא כיצד מצה שאי אתה יכול לאוכלה שבעה מן החדש אתה יכול לאוכלה ששה מן החדש וקשה מהא דקידושין דל"ת ע"א ויאכלו מעבור הארץ וכו' אקרוב עומר והדר אכול וכ' בתוס' בשם הירושלמי דמקשה ליתי עשה דבערב תאכלו מצות וידחה ל"ת דחדש ומתרץ דאין עשה דקודם הדיבור דוחה ל"ת שלאחר הדיבור א"נ גזירה כזית ראשון אטו כזית שני והנה בפסחים דכ"ח דריש ר"ש שבעת ימים תאכל עליו מצות בשעה שישנו בקום אכול מצה ישנו בבל תאכל חמץ וכ' הפ"י דלר"ש בכל שבעת ימים אכילת מצה מצוה ולפי"ז ששה מן החדש ע"כ לר"ש דס"ל דמצות מצה בכל ז' דלדידי' ליכא למידרש כדדריש בסוף ע"פ מה שביעי רשות אף ששה רשות א"כ קשה אמאי אינו יכול לאוכלה שבעה מן החדש נימא עדל"ת ול"ש לשנויי גזירה כזית ראשון אטו כזית שני דהא אקרא קיימינן ואי דנימא משום דאין עשה דלפני הדיבור דותה וכו' ז"א דהא לר"ש דס"ל דבכל שבעת ימים מצוה ולאו רשות א"כ הלא נשנה העשה לאחר הדיבור בפ' משפטים ובפ' אמור וא"כ הוי עשה שלאחר הדיבור עיי"ש אכן לכל הדרכים הנזכרים הן עפ"י תירוצו של אא"ז הגה"ק איש אלקים מ' צבי הירש הלוי איש הורוויץ אבד"ק טשארטקוב זצ"ל הן עפ"י תירוציי מיושב שפיר והבן: ובחידושיי תירצתי עוד קושית המפורשים שהביא זקיני הגה"ק ז"ל דלא הקשה ממנחות עפ"י מש"כ בס' אור חדש דף ס"ב ע"א מדפי הספר דיש בקצירה עשה דראשית קצירכם עיי"ש לענין עשה ול"ת והבן ואכ"מ להאריך עוד: **(יב)** ולאשר רב עונג הוא לי להשתעשע עמך בד"ת אתן לפניך מה שאמרתי עוד בסוגיא זו בקידושין דף ל"ו ע"ב מתניתין כל מצוה וכו' חוץ מן הערלה וכלאים ר' אליעזר אומר אף החדש ומסיק בגמ' דר"א לחומרא דס"ל מושב בכל מקום שאתם יושבים ופסקו הרי"ף והרמב"ם והרא"ש ותוס', וכל הפוסקים כר"א דחדש נוהג מה"ת בחו"ל דסתם מתניתין פ"ג דערלה כר"א דחדש אסור בכ"מ מה"ת והכלאים מדברי סופרים וכן פסק הש"ע ביו"ד סי' רצ"ג זולת רבינו ברוך פסק דחדש בחו"ל דרבנן כת"ק דר"א, והנה בת ס' שם כ' בד"ה כל וז"ל בירושלמי פריך אמאי לא תני חלה ומשני לפי שאינו בעיסת נכרים ולא מיירי מתניתין אלא בדברים הנוהגים בישראל ובנכרי וכ' התוס'