בית יחזקאל (מיכלסון) ס

לפי שהיו רובם ערלים וכתיב כל ערל לא יאכל בו וכו' וא"ת למה לא מלו לפי שלא נשבה להם רוח צפונית כל מ' שנה שהיו במדבר וכו' עיי"ש וא"כ קשה לפי תירץ הראשון בתוס' דס"ל כתנא דבי ר' ישמעאל דביאה הוי לאחר ירושה וישיבה ופסח שעשו בימי יהושיע ע"פ הדיבור היה א"כ מה פריך בש"ס זבחים פשיטא ופירש"י דפשיטא דבעו למיעבד פסח הא לא הוי פשיטות דאדרבה פטורין היו מלמעבד פסח בימי יהושיע ורק עפ"י הדיבור היה ומצאתי שהעיר בזה בס' שובע שמחות בחידושיו לקידושין שם והניח בצ"ע ולענ"ד לתרץ דאית' ביבמות דף ע"א ע"ב אמר ר' יוחנן משום רבי בנאה ערל מקבל הזאה שכן מצינו באבותינו שקבלו הזאה כשהן ערלים שנא' והעם עלו מן הירדן בעשור לחודש הראשון וכו' ודילמא לא עבוד פסח כלל לא ס"ד דכתיב ויעשו את הפסח מתקיף לה מר זוטרא ודילמא פסח הבא בטומאה היה אמר ליה רב אשי תניא בהדיא מלו וטבלו ועשו פסחיהן בטהרה והקשו בתוס' שם ד"ה ודילמא פסח הבא בטומאה היה תימא א"כ קרא למה לי דבזבחים דייק ר' שמעון דאף צבור לא הקריבו אלא פסחים וחובות הקבוע להן זמן מדכתי' ויעשו את הפסח בגלגל למה לי קרא אלא הא קמ"ל דחובה דהוי כעין פסח קריב דלאו כעין פסח לא קריב ורבנן ההוא מיבעי' לי' כדרבי יוחנן משום רבי בנאה דערל מקבל הזאה ואמר רבינו יצחק דעדיפא קמשני הכא דתניא בהדיא שעשו פסחים בטהרה עכ"ל וראיתי בס' אמרי בינה בחידושיו לקידושין שם שתי' על קושיות התוס' יבמות די"ל דהתם בזבחים ר"ש הוא דס"ל דחדש נוהג מיד בכניסתן לארץ כמבואר בקידושין דל"ח ע"א תניא ר' שמעון בן יוחי אומר שלש מצוות נצטוו ישראל בכניסתן לארץ ונוהגת בין בארץ בין בחו"ל וכו' עיי"ש מכלל דלא ס"ל דביאה לאחר ירושה וישיבה א"כ שפיר מוכיח דינו דאל"כ מאי קמ"ל ותלמודן דקאמר דקמ"ל קרא דערל מקבל הזאה היינו גם אם ת"ל דביאה מיד משמע איכא למימר דקרא להכי אתי דערל מקבל הזאה אבל מר זוטרא דפריך ביבמות דילמא פסת הבא בטומאה הוי אזיל אליבא דמ"ד דביאה לאתר ירושה וישיבה משמע ופסח גלגל עפ"י הדיבור הוי וא"כ לא קשיא מאי קמ"ל דטובא קמ"ל דעשו פסח עד שלא ירשו וישבו עפ"י הדיבור עכת"ד ביתר ביאור א"כ מיושב שפיר הא דמקשה הגמ' פשיטא והיינו לר"ש דסובר ביאה בכל מקום שאתם יושבין א"כ ע"כ דסובר כתירץ השני בתוס' דהא דלא עשו פסח במדבר אף שנתחייבו משום דהיו ערלים דלא יוכל לומר משום דביאה לאחר ירושה וישיבה כיון דמצינו דחולק על התנא דבי ר' ישמעאל בזה אבל מר זוטרא ביבמות שם שהקשה ודילמא פסח הבא בטומאה היה אליבי' באמת לא קשה קושיות הש"ס זבחים פשיטא דהא יוכל לתרץ דטובא קמ"ל דהקריבו עפ"י הדיבור כקושיותי הנ"ל וממילא מתורץ קושיות התוס' יבמות כנ"ל והבן: **(ה)** והנה במה שכתבו בתוס' טעמא שהי' רובם ערלים וכו' ראיתי במקנה לזקיני הגה"ק ז"ל שהקשה הא מולים היה כל העם היוצאים ממצרים ולמה לא עשו פסח עד שגדלו בניהם שנולדו ונתרבו על יוצאי מצרים והרמב"ן והרא"ם ז"ל בפ' בהעלותך כתבו משום דמילת זכריו מעכבו מלאכול פסח וזה אינו במשמעות דברי התוס' דהכא שכ' דערל אסור לאכול בפסח ותו דאמרינן בהדי' ביבמות דף ע"א ע"א כשהוא אנוס שאינו יכול למול מפני הסכנה אינו מעכב וכן הקשו בתוס' יבמות דף ע"ב ע"א דליכא למימר שלא עשו הפסח מטעם מילת זכריו כיון דאנוסים הי' ודברי הרמב"ן והרא"ם תמוהים מאוד וכו' עיי"ש אכן ראיתי בס' אמרי בינה בחידושיו לקידושין בשמעתין שהסיב כונת התוס' כמש"כ הרמב"ן והרא"ם ז"ל משום קושיא הנ"ל דליכא למימר מפני שהם היו ערלים דהא מולים הי' כל העם היוצאים ממצרים אלא משום דמילת זכריו ועבדיו מעכבתו