בית יחזקאל (מיכלסון) נט

טשארטקוב זי"ע] דהוי מצי למימר הא דלא דחי משום דאסור לקצור לפני העומר ובהא לא שייך דניתי עשה דאכילת מצה ולידחי לאו דקצירה משום דלא הוי בעידנא דמיעקר לאו דקצירה מקיים עשה דאכילת מצה אבל הכא כיון שבאותו הפעם הי' שרוין בבקעת יריחו כדכתי' בקרא דיהושע וקיי"ל דאין מביאין את העומר מבקעת יריחו וקיי"ל נמי במקום שאי אתה מביא אתה קוצר א"כ שפיר מקשה דהא לא הי' איסור בקצירה אלא באכילה וליתי עשה דאכילת מצה ולידחי ולפי מ"ש לעיל בתוס' ד"ה כל מצוה וכו' דסביר' להו להתוס' הא דאמרינן בר"ה קצירכם ולא קציר נכרי היינו דוקא לענין הבאת העומר וכן לענין קצירה דתלי' בהבאת העומר מותר בשל נכרי א"כ י"ל כפשט' דשפיר מקשה דאין לומר דלא דחי עשה דקצירה דהא כל מה דעייל ביד נכרי שליש לא היה יכולין להביא ממנו עומר והי' מותרין בקצירה ודוחק לומר שכל החבואות שאכלו מעבור הארץ כולם לא הביאו שליש ביד נכרים וא"כ היה להם לאכול מצה מאותן שהביאו שליש וכו' עיי"ש אכן יש להעיר בדברי זקיני הגה"ק ז"ל מהא דמבואר בפסקי התוס' זבחים דף צ"ז דהא דבעינן בעידנא היינו דווקא באפשר להיות קיום העשה בעידנא אז כשמקיים שלא בעידנא לא דחי אבל אם העשה א"א לקיים בענין אחר לא בעינן בעידנא ועיין בזה במשנה למלך פ"י מ"ה ק"פ ובס' אור חדש פסחים דף פ"ה א"כ ה"נ יקשה קושיות הירושלמי בהא דמנחות דגם בהא בלאו דקצירה, א"א באופן אחר ולכן נלענ"ד עפ"י דרכו בקודש דהנה הפרמ"ג בס' שושנת העמקים כלל ב' נסתפק אם עשה דוחה ב' לאוין או לא וכ' דהפני יהושיע ביצה דף ת' כ' בפשיטות דעשה דחי תרי לאווין כמש"כ בנזיר דף מ"ח ע"ב מה לי חד לאו או ב' לאוין ואני ההדיוט עיינתי בנזיר שם דמסיק לר"ע איצטרך לאחיו לכ"ג ונזיר דהוספת לאוין הוא ור' ישמעאל אמר דל"צ קרא לכ"ג ונזיר כיון דבכל אחד דחי ה"ה לשניהם יחד וא"כ הדרן לכללא דהלכה כר"ע מחבירו וחד עשה לא דחי ב' לאוין והאריך שם בענין זה ועיין בכלל זה בשו"ת כתב סופר חאו"ח סי' קי"ד והאיר ה' עיני וראיתי בחידושי ר"ה דף י"ג ע"א בס' חמדה גנוזה מאא"ז הגאון קדוש עליון שר התורה רשכבה"ג מוהר"ר צבי הירש מייזילש זצ"ל אבד"ק זאלקווא שכ' בפשיטות דאין עשה דוחה תרי לאווין ועיין לזקיני בס' פנים יפות פ' בהעלותך ט' ז' ולפי"ז מיושב שפיר דלא מקשה בהא דמנחות ששה מן החדש דנימא עדל"ת משום דאיכא גם לאו דקצירה ואין עשה דוחה תרי לאווין אבל כאן דהיו ביריחו דאין מביאין עומר מבקעת יריחו וליכא איסור קצירה או כמש"כ זקיני המקנה דבשל נכרי ליכא איסור קצירה א"כ הוי רק חד לאו דחדש ומקשה שפיר נימא עשה דל"ת והבן: **(ד)** איברא דיש ליישב קושיות המפורשים הנ"ל באופן אחר דהנה איתא בש"ס זבחים דף קי"ח ע"א אמר מר ר"ש אומר וכו' מ"ט דר"ש דכתי' ויעשו בני ישראל את הפסח בגלגל פשיטא אלא הא קמ"ל דחובות כעין פסח הוא דקרב הא לאו כעין פסח לא קרב ואידך מיבעי ליה לכד"ר יוחנן דאר"י משום רבי בנאה ערל מקבל הזאה וברש"י בד"ה פשיטא דבעו למיעבד פסח עכ"ל וקשה לי על פירוש רש"י ממה דאיתא בתוס' קידושין דל"ז ע"ב ד"ה הואיל בהא דלא הקריבו אלא פסח זה בלבד כל ארבעים שנה שהיו ישראל במדבר וז"ל וא"ת ולמה לא הקריבו וי"ל דס"ל כתנא דהכא דאמר שכ"מ שנא' ביאה אינו אלא אחר ירושה וישיבה ובפסח נאמר ביאה וא"ת א"כ היאך הקריבו גם פסח זה וגם אותו פסח שעשו בימי יהושע קודם שנכבשה ונחלקה הארץ וי"ל שעשו ע"פ הדיבור וכו' עוד י"ל דס"ל כי האי תנא דאמר דביאה הכתוב גבי תפילין משמע עשה מצוה זו שבשבילה תיכנס לארץ וכן משמע ביאה דכתיב גבי פסח וא"ת א"כ למה לא עשו כי אם פסח אחד וי"ל