בית יחזקאל (מיכלסון) נז

בשם ה' יום ד' בחקותי שנת ואת"ה רח"ם פלונסק. שוי"ר לידינ"פ חביבי המיועד להיות חתני החתן החריף ובקי מורג חרוץ ערוגת הבושם זית רענן בחור כהלכה מו"ה אברהם נתן נ"י איילבערג מק"ק וגיערש. **(א')** אחדשה"ט מכתבך קבלתי ואשר הצעת לפני לעיין בס' המאסף שנה חמישית סי' נ"ו משנה זו שם נדפס בשמך מה שחדשת ליישב שיטת הרמב"ם ז"ל בפ"ו מה' חו"מ שפסק דמצה של טבל א"י ותמהו עליו דהא בש"ס פסחים דף ל"ה מוקי דוקא כר"ש דס"ל אאחע"א אבל להרמב"ם דפוסק אתע"א בכולל אמאי א"י ותרצת בהקדם דר"ש ס"ל כ"ש למלקות, דבריך נכונים וישרים לפלפלא דאורייתא כה תצליח בסעייתא דשמיא להוסיף אומץ בתורה כה"י ולעשות רצונך חפצתי לתת לפניך מה שתירצתי גם אני שיטת הרמב"ם ז"ל בהקדמה זאת דר"ש דסובר כ"ש למלקות כאשר אבאר: דאיתא בש"ס קידושין דף ל"ז ע"ב ממחרת הפסח אכול מעיקרא לא אכול אלמא אקרוב עומר והדר אכול וכ' בתוס' שם בירושלמי מקשה למה לא אכלו מצה מחדש ויבא עשה דבערב תאכלו מצות וידחה ל"ת דחדש וכו' עיי"ש וכ' זקיני הגה"ק במקנה וז"ל לכאורה קשה הא אמרינין בפסחים דף ל"ו דאין יוצאין בטבל ומפורש שם משום דכתי' לא תאכל עליו חמץ מי שאסורו משום בל תאכל חמץ יצא זה שאין איסורו משום בל תאכל חמץ אלא משום בל תאכל טבל א"כ בחדש ג"כ אין יוצאין מהאי טעמא וצ"ל משום דאמרינין שם הא מני ר"ש היא דאמר אאחע"א ע"ש א"כ קושי' הירושלמי הוא אליבא דרבנן וכו' מיהו אכתי קשה דהא איתא במשנה דף ל"ה דאין יוצאין בטבל ומשמע דכ"ע מודים בו דהא לא קאמר מני מתני' ר"ש היא וכן פסק הרמב"ם ז"ל והיינו מטעם דהוי מצהב"ע כמ"ש רש"י שם דף ל"ה ע"ב בד"ה דמאי וכו' וכן כתבו התוס' בר"פ לה"ג וא"כ הכא בחדש נמי נהי דהוי איסור כולל מ"מ תיפוק ליה דהוי מצהב"ע ונראה דבאמת צריך להבין הא דלא קאמר ר"ש הטעם משום מצהב"ע כמ"ש התוס' סוכה אלא דבאמת כיון דעדל"ח אין כאן עבירה דאל"כ בכל עדל"ת נימא דהוי מצהב"ע אלא דטבל כיון דקיי"ל דכל היכא דאפשר לקיים שניהם אין עדל"ת ובטבל יכול להפריש מיני' ובי' ואם לא הפריש ואכל הוי מצהב"ע ואף ר"ש ודאי בכה"ג ס"ל דהוי מצהב"ע אלא דמיירי שאינו כזית מצומצם שאם יפריש ממנו יהיו פחות מכזית מיהו לרבנן אף בכה"ג יכול לקיים שניהם שהרי יכול להפריש מעט מן הכזית לתרומה ולאכול אותו המעט ג"כ דהא הוי התרומה פחות מכשיעור ולמה יאכל כזית כולו בטבלו, אבל ר"ש דס"ל בכל מקום כל שהוא למלקות ולא אמרו כזית אלא לקרבן א"כ מה תועלת יש בהפרש' כיון דע"כ יצטרך לאכול גם התרומה מאי לי לאו דטבל או לאו דתרומה אדרבה תרומה חמיר' מטבל כדאיתא בפרק יוה"כ גבי חולה ולא הוי מצהב"ע וצ"ל הטעם משום בל תאכל חמץ ולפי"ז הכא גבי חדש דאי אפשר לקיים שניהם כיון דעדל"ת אין כאן מצהב"ע עכ"ל קדשו א"כ מיושב שיטת הרמב"ם ז"ל דטעמו באמת משום מצהב"ע דהא איהו לית לי' דר"ש דכ"ש למלקות א"כ אפשר לקיים שניהם ולא הוי עדל"ת כנ"ל ופשוט שוב ראיתי שכמעט רמז לזה בשו"ת חתם סופר תאו"ח סי' קל"ז בשם רבו זקיני הגאון המקנה והפלאה זצ"ל: **(ב)** אכן נרא' עוד עפימש"כ עוד שם במקנה ליישב קושי' הנ"ל בחדש ממצה של