בית יחזקאל (מיכלסון) נג

הן על שאלתו יאי עבדי, זה חידש שיהי' בא"י שאין שם לב רגז, וא"כ. יהי' הכוונה בהא דתמה ד' יוחנן, לא על נוף מעשה הרציחה דק על הרציחה השני' שהי' יכול להיות באם לא הי' אומר הן על שאלתו יאי עבדי, ואולי אם היו כבר עוברים את הירדן לא הי' היתר לעולא לומר הסכמה ופרע לי' בית השחיטה, משום דבא"י לא שכיח רציחה כזו על לא דבר, דק כיון שעדיין לא עברו ירדנא, ועי' לדו"ז הגה"ק ז"ל בס' לחמי תודה דף דל"ה, אכן דש"י ותוס' פי' דתמה על הא ששחט את חבירו, ועי' לזקני בפנים יפות, פ' מסעי, ובס' שיח יצחק מכות ובס' קהלת יצחק שופטים, ויש לדבר בזה בקושי' דע"ע בהא דפירש"י שם דאלוהו אותו בדרך שעשו לו לוי' וענין ע"ע הוא משום דשלחו אותו בלא לוי' והבן, ועי' בס' אמרי יעקב פ' משפטים סיפור נפלא: **(ב')** נדרים ד"נ שא' ב"ק אם לעוברי רצונו וכו' ושוב א' לעושי רצונו, ועי' . בשו"ת שבות יעקב ח"א סי' קפ"ב, וי"ל דזה בעצמו מה שלא הזמינו עם חביריו, בלשון הויק"ר פכ"ח, קרא לרבי עוברי רצונו, דרצון השי"ת להזמין מכיריו ושלא לביישם, (כב"ב דצ"א) גבי בועז שלא הזמין את מנוח, תנא וכולן מתו בחייו, וע"ש במהרש"א, (ובס' עולם עשייה דף ק"ז בצחות במגילת רות ותאמר לה נעמי וכו' הלא אבקש לך מנו"ח וכו', היינו שיזמינו לסעודה ע"ש), וכיון דאח"כ הזמינו רבי ותיקן את הדבר, שוב קראו עושי רצונו, ואפשר דע"ז ביון רש"י ז"ל ועי' בסו"ס חסדי אבות, ובח"ס נדרים שם: **(ג')** באבות דר"נ פ"נ אם נתת פרוטה לעני שחרית וכו' ערבית עי' כסא רחמים בשם האר"י ז"ל לענין צדקה בלילה, וי"ל הכונה ערבית היינו כשיורד מנכסיו וצר ומצוק מצאוהו, עי' תהלים קי"ט נ"ה וברש"י שם, ועדשפ"י המלוה כעני בשעת דוחקו, שדחיקא שעתא להמלוה, ועי' מעין הברכות ד"ו אגרא דתעניתא דפח"ח: **(ד)** בגיטין דף ו' ע"ב ותזנה עליו פלגשו וכו' זבוב מצא וכו' נימא מצא וכו', היינו כי הוא הי' בעל בטחון בפרנסתו ע"ד ויק"ר פט"ו מעשה באדם א' וכו' כל נימא ונימא וכו', ואשתו הפלגש היתה כנגדו במדת הבטחון, וזבוב מצא (ברכות דס"א.) יצה"ר דומה לזבוב, ועי' בס' צלצל כנפים בשירת הזבוב) שהיא רצתה לגדל בניו בדרך רע, ע"ד שנדפס בשמי בסו"ס תפארת היהודי בפי' (גיטין ד"צ.) וב"ה: אומרים אפי' הקדיחה תבשילו, היינו אשה שמגדלת בניה בדרך רע, בהא (דברכות די"ז) אין פרץ וצוחה ברחובותינו שלא יהא לו בן המקדיח תבשילו ברבים, היפך מהנשים במאי זכיין (ברכות שם), ועי' בס' מצח אהרן דרוש י"ח בפי' המקונן אם תאכלנה נשים פרים וכו' אם תבשלנה בשר ילדיהם וכו', ובס' עולם עשייה ד"מ פי' (איכה ד' ג') גם תנים וכו' היניקו גוריהן וכו' ע"ש, וי"ל לדרכינו גם להיפך שהבנים לא ינקו, רק האכילו לאבותיהם מבשרם כנ"ל מס' מ"א, והבנים יצאו לתרבות רע רמ"ל ע"י הררכת אמותיהם, וכבר פירשתי (בברכות דס"א:) צא רצונכם שתעלו ליבשה ונדור אני ואתם בשם שדרו אבותי עם אבותיכם וכו' דאם אמנם השועל הי' משקר, כי הלוא גם אבותיהם לא דרו ביבשה, אבל זה דרכם של המסיתים ומדיחים לבוא בדברי שקר, אבל לא העיזו לומר נדור אני ואתם אף שאבותיהם דרו בנהר, בי מי זה יעוז לומר לבנים שיתרחקו מדרך אבותיהם? והוצרך השועל לומר שקר שגם אבותיהם דרו ביבשה, לא כן מסיתי ימינו בעוה"ר עוקבא דמשיחא חוצפה יסגי, להדיח הבנים מאבותיהם, ועי' בס' קובץ דרושים ח"א סי' כ"ד, ובס' בית נאמן בקונט' פני הבית דט"ו לחתני הגאבד"ק סאניק שי', וכנ"ל דאם אין