בית יחזקאל (מיכלסון) נד

במחון, מביא לזה לגדל כנים שיהי' בידם לפרנס א"ע, או גם אבותיהם, אף שיסודו מדרך תוה"ק ויהדות, כמו בימינו בעוה"ד והבן: **(ה')** בפ' בא והיה כי יאמרו וכו' מה העבודה הזאת לכם וכו' עי' בעבודת ישראל שהרשע אינו מאמין שיש עבודה באכילה ושתי' וכל דבר גשמי, ע"ד שפי' (בתענית דף ה':) ר"נ ור"י הוו יתבי בסעודתא א"ל ר"נ לר"י לימא מר מלתא א"ל אין מסיחין בסעודה שמא יקדים קנה לושט וכו' כי מי שאוכל להנאת הגוף א"ב בשעת אכילה אינו עובד ה', אמנם בשעת לימודו ובתפלה עובד ה', א"כ הושט כלי הנאת גופו, והקנה כלי נשמה, ממילא יש קדימה לקנה על הושט, משא"כ מי שבל כונתו לש"ש אין חילוק בין קנה לושט, ביון שגם במאכלו עובד ה', וזה אין משיחין בסעודה שמא עי"ז יקדים הקנה לושט, היינו שיתן קדימה להקנה על הושט, רק יהי' כל כונתו לש"ש, וזש"א לו כי גוף הסעודה לש"ש יוכל להיות בשיחה בתורה, וזה הקהה את שניו, עי' פי' נגיד ונפיק להגש"פ, ואמור לו בעבור זה, היינו בשעה שיש מצה ומרור מונחין לפניך, דע"י מצות אלו דאכילה זכו לגאולה, וזה ואמרתם זבח פסח וכו' כנ"ל משכו וקחו, דזאת הביא לגאולה דבל"ז נא' ואת עירום וכו' ואראך וכו' בדמיך כנודע, ועי' (סנהדרין דק"א.) בשעה שאוכלין ושותין וכו' (ובברכות דס"ד) מסעודה שת"ח וכו', וענין ויחזו את אלקים וכו' ובתרגום שם, ובויק"ר סופ"כ בזה, וזה י"ל (בסנהררין דל"ז) יהודא וחזקי' בני ר"ח וכו' ולא אמרו דבר, היינו אכילתם הי' לש"ש, ולא אמרו ד"ת וע"ש במפורשי' ובעיון יעקב לענין שאכלו ואין בניהם ד"ת, וע"ר שיסופר שאמר הגה"ק ר' נפתלי אבד"ק ראפטשי"ץ ז"ל בחכמה שקודם שנולד הובילו אותו לפתחו של גהינם, וראה תלוי טאביל ורשם עליו כל התרי"ג מצות, ועל כל ר"ת נותנים גיהנם, וכן אם אין מקיימים מ"ע נותנים גיהנם, ובסוף הטאביל כתוב שאם אוכלים חתיכת דגים גדול וחתיכת אוזא צלויה ושותים אח"כ צלוחית שכר נותנים גיהנם, ושוב הובילו אותו לפתחו של ג"ע, ושם ג"כ תלוי טאביל כזה אשר נרשם התרי"ג מצות, ואם מקיימים מ"ע נותנים ג"ע, ואם אין עוברים על ל"ת נותנים ג"ע, ובסוף הטאביל כתוב שאם אוכלים חתיכת דגים גדול וחתיכת אוזא צלויה, ושותים אח"כ צלוחית שכר נותנים ג"ע, ותמה על הסתירה, כי כאן כתוב שנותנים עבור זה גיהנם, וכאן כתוב שנותנים עבור זה ג"ע, וסיים: כאשר שמתי עיוני בזה בהשתוממות, פתאום נעשה רעש מז"ט, מז"ט, שנולד בן זכר, היינו אמי ישבה על המשבר ונולדתי אני ואח"כ הבנתי שיוכל להיות עבור זה גיהנם, ויוכל להיות עבור זה ג"ע והבן, והוא ע"ר גמ' (נזיר דכ"ג.) אמר רבב"ח וכו' כי ישרים דרכי ה' וצדיקים ילכו בם ופושעים משל לשני ב"א שצלו את פסחיהן אחד אכלו לשום מצוה וא' אכלו לשום אכילה גסה וכו' ע"ש: **(ו')** בירמי' (ב' ב') זכרתי לך חסד ברש"י החסד שעשו, ובמצ"ד החסד שעשה הש"י עמם, ובאמת הכל חד ע"ד שפי' זקני בפנים יפות וירא ששכר מצוה מצוה ענינו שמדת הקב"ה ברצונו להיטיב לבריותיו, וקבלת השכר היא מצוה שעושה נ"ד לקונו להשפיע אליו טוב ע"ש, וכאשר פי' (בברכות ד"ז) ישמעאל בני ברכני וכו' ויגולו רחמך וכו' דלכאו' הקב"ה רצה שיקבע לו ברכה, אכן אין שום קביעות ברכה למקום רק שייטיב לבניו עי' ענף יוסף מס' גליא מסכת, ובס' ברכת הנפש מזמור קל"ד, ובס' שמן הטוב דס"ו, ובס' מעין הברכות די"א, וביומא דנ"ד שברכתן וכו', וכשמו"ר פב"ט אם אין לך עלי, ובאו"י וישכח: