בית יחזקאל (מיכלסון) נא

הוכרעו זקנינו ונכבדנו לשבי הובלו, כל העולם טובעים בים של דם ואש אשר מימי עולם לא היתה כמוהו, ועת צרה היא ליעקב אשר מימי היותה לגוי לא נשמע כמוה, וכולם מיחלים לקראת השלום, להשיב החרב אל גרנה, אבל רבותי: בעת שאנו מתפללים וצועקים ובוכים שיעזור השי"ת ויבוא השלום, אנו חייבים מקודם לעשות שלום בינינו, להסיר השנ"ח ומריבות וקטטות אשר בתוכינו, כי הלוא גם אצלינו בכל עיר וקהל יש מלחמות, אנן בדידן, ואינהו בדידהו, המה לוחמים בשביל ארצות ונצחונות, ואנו לוחמים בעוה"ר, בשביל דברים של מה בכך, וקשוט עצמך תחילה, וטול קורה מבין עיניך, המה יש להם חרבות וכלי תותח וקנה רובד, ומאשין גיווער, גם אצלינו יש חרב פיפיות בלה"ר שהורג שלשה, וחצי גבור שנונים עם גחלי דתמים, ואם נצרך בלי תותח כבדים, יש אצלינו מסירות ומלשינות ועלילות שקרים, ועי' מדרש רבה ויגש פצ"ד וכי חבר אני למוסרות, ובמק"א כתבתי במדרש רבה שמות פ"א, שעמדו דתן ואבירם והלשינו עליו וכו' והביאו סייף שאין כמותה וכו', היינו בחרב המלשינות אשמנו מכל עם, ואין כמותה ד' ירחם), ובכן רבותי! רק בזאת יאות לנו, וירחם הקב"ה עלינו בשום שלום, באם גם אנחנו נהי' מתלמידיו של אהרן אוהב שלום וכו', האחדות ישורר בקרבינו, ועי' תכלת מרדכי אחרי י"א, וכנא' (בחקותי כ"ו ו') ונתתי שלום בארץ וכו' והשבתי חיה רעה מן הארץ, וחרב לא תעבור בארצכם, היינו מתי חרב לא תעבור ולא יהיו מלחמות, באם יהי' שלום ביניכם, ולא יהי' חיה רעה בארץ, היינו קטטות ומריבות עדש"כ במגדול עוז (בהרמב"ם ה' מלכים פי"ב) ועי' באדר"נ פל"א ברא חיה רעה באדם, וכדברי שמעי' ואבטליון שאמרו ייתון בני עממיא לשלם, היינו מתי יעשו האומות שלום. באם עבדין אנחנו עובדא דאהרן כנ"ל, ועדש"כ בס' דברי יחזקאל פ' שופטים כי יפלא ממך דבר למשפט בין דם לדם בין דין לדין ובין נגע לנגע דברי ריבות בשעריך וגו' בשם גדול א' פי' הכ', דמבואר במדרש איכה ג' דברים שאלו מלה"ש להקב"ה, א' בתי' ושפך את דמו וכסהו בעפר והם הרגו את ישראל ולא כיסו את דמם, הה"ד שפכו דמם כמים סביבות ירושלים ואין קובר, ועוד שאלו, כתי' עפ"י שנים עדים יקום דבר, והם דנו את ישראל בלא עדים, ועור שאלו בתי' נגע צרעת כי תהי' באדם והובא אל הכהן והם גרשו אותם מארצם כמצורע בלא שאלה, אמר להם הקב"ה מפני שאין שלום בישראל, א"כ זה יש לרמז בפסוק כי יפלא ממך וכו' היינו שיהי' מופלא כל השלשה שאלות כנ"ל, התי' הוא דזאת הוא רק בשביל שיש דברי ריבות בשעריך, מחלוקת וריב ומדנים ע"ש, ועי' בס' ליקוטי תורה פ' שופטים להק' רח"ו זצ"ל: בהפטורת פ' בא, הדבר וגו' לבוא נבוכדראצר מלך בבל וגו' חי אני נאם המלך ה' צבאות שמו כי כתבור בהרים וככרמל בים יבוא (ירמי' מ"ו) ע"ש ברש"י, ולענ"ד בהקדם גמ' (מגילה דף י"ב ע"ב) תנא בא גבריאל ועשה לה זנב, ועי' ביע"ד (דכ"ג, ודצ"ו) שדקדק למה נשלח דוקא גבריאל, (וע"ש דט"ז, וגבריאל כותב), ובס' בית יצחק למס' מגילה דקדק למה לא אמרו מלמד שעשה וכו' במו מקודם בגמ' שם אר"י מלמד שפרחה בה צרעת: אכן י"ל דאיתא (סנהדרין דף צ"ו ע"א) ומה בשכר ד' פסיעות ששלמתי לנבוכדנצר שרץ אחר כבודו וכו' כתבו לי' שלמא למלכא חזקי' שלם לקרתא דירושלם שלם לאלהא רבא, נבוכדנצר ספרי' דבלאדן הוה דהיא שעתא לא הוה התם כי אתא אמר להו היכי כתביתו וכו' א"ל קריתו ליה לאלהא רבא וכתביתו לי' לבסוף, אמר אלא הבי כתיבו שלם לאלהא רבא וכו' שלם למלכא חזקי' וכו' רהט בתריה כדרהיט ד' פסיעות (במדרש ובילקוט איהא שלש פסיעות, וב"ב ברש"י ירמי' י"ב) אתא