בית יחזקאל (מיכלסון) מו

מכירין לפתות את בוראן בתרועה וכו', הזכרתי מה שכ' בזה בצל"ח למס' ר"ה דף ח ופח"ח וש"י: והנה נודע מרבינו סעדיה גאון עשרה ענינים במצות תק"ש, והענין הראשון מפני שהיום תחלת הבריאה שבו ברא הקב"ה העולם ומלך עליו וכן עושים המלכים שתוקעים לפניהם בחצוצרות ובקרנות להודיע ולהשמיע בכל מקום תחלת מלכותו, ובן אנו ממליכין עלינו את הבורא ית' ביום זה וכך אמר דוד בחצוצרות וקול שופר הריעו לפני המלך ה' **(יד)** בר"ה ממליכים להקב"ה, ואין מתחילין שוכן עד, האל בתעצומות, רק המלך, וכן בכל התפלות, מלוך על כל העולם כולו (עיין בטו"ז או"ח תקפ"ב, וכס' בנין אריאל קרח, ובס' ישועת יעקב או"ח שם), ומספרים על הרה"ק ד' אהרן קרלינר זצ"ל, שכשעבר פ"א בר"ה לפני התיבה, הנה אחרי שנגן את "המלך", התעלף ונפל על הארץ ולא היה בו כח עוד לקום על רגליו, ואח"כ אמר, כי כשהוציא מלת המלך מפיו נזכר בספור הגמ' גיטין (דף נ"ו) בתשובת אספסינוס כר' יוחנן בן זכאי, שקרא לו מלך, ואמר לו אספסינוס "אי מלכא אנא ער האידנא אמאי לא אתית לגבאי", אבל לדעתי דשאלה זו יוכל לשאול רק מלך כו"ד, מלך רומי, וזה שאנו אומרים היום הרת עולם, ואנו ממליכים כנ"ל בשם דס"ג, ואם כבנים וכו' כודאי אין טענה עד האידנא וכו' כי כן לאביו יוכל לשוב בכל עת, והדלת פתוחה, וזה רחמנו וכו' כדברי המדרש הנ"ל לפתות את בוראן וכו' ויושב על כסא רחמים וכו', ואם כעבדים, והוא ית"ש יד) בעיר טשארטקוב יש עד היום הבית המדרש של זקני הגה"ק מוהר"ר צבי הירש הלוי איש הורוויץ זצ"ל אבד"ק טשארטקוב (הוא אבי האחים הגה"ק זקני הרבי ר' שמעלקא אבד"ק נ"ש, ובעל הפלאה זצ"ל), ושם נמצא כחוב על קלף החרוזים אשר יסד זקני הרצ"ה הלוי שיאמר המקרא קודם תקיעת שופר בר"ה, ואחר כל חרוז וחרוז יענו הקהל הק' הפסוק בחצצרות וקול שופר הריעו לפני המלך ה' (תהלים צ"פ ו'), וכן נהוג שם עד היום, ועי' בס' יכבד אב דכ"א, ובתהלים כלבו בסוף ליקוטי תפלות: המלך ה': רם ותחת קונה הגדולי אמוני בנועם שיר ומענה: ו המלך ה': שועתי הקשיבה וכימי קדם ביתך השיבה והיכל קדשך מהרה יבנה: המלך ה': פותח שערים לצדיקים ובינונים ורשעים גמורים ועם ישרים וברים עם זו ימנה: המלך ה': רעה עם לא אלמן וקיים לנו דברך הנאמן והי' טרם יקראו ואני אענה: המלך ה': יושב במרום הביטה וראה עם נשאר ערום ונכאה ובזוי ושסוי תחת ידי מענה: המלך ה': חוש נא מלחדול והי' ביום ההוא יתקע בשופר גדול וקבץ עמך מכל עיר ומגדל ועוד תעבורנה הצאן על ידי מונה: המלך ה': דרשנוך ביום צרה במרירות לבנו כאשה מצירי' ידך מהיביט הן לא קצרה מהר לגאלנו לנו וקרבנו תמנהה. המלך ה': הוד והדר פעלו סלח לחטאת עמך ומעלו והקל מעליהם את כובד עולו אשר הכביד אויב ושונא: המלך ה': הסכת ישועת עמך דופקים היום כדלים דלתיך והי' טרם יקראו ואני אענה: המלך ה': כתבנו לחיים בעדת הצדיקים הכתובים לחיים וזה יכתוב ידו לה' ובשם ישראל יבנה: