בית יחזקאל (מיכלסון) מג

זאת, וכן הוא הנמשל, כי חייבים אנחנו להאמין בהשגחה פרטיות, מאת הבורא ית"ש, כי אין אדם נוקף אצבעו וכו', והוא המסבב כל, והסבות הנה שלוחיו, והכבועס על הרשע המריע לו, הוא כופר בהשגחת הבורא, השולח את הרשע מטה זעמו להרע על ידו, והוא מאמין שהרשע בעצמו עשה לו זאת בלי מסבב עליון, והוא דומה לעע"ז ע"כ. ועי' בס' התניא בד"ה להבין אמרי בינה, ובס' נחלת ישרים ד"ד : ובס' חמש ידות ואתחנן מביא אשר יסופר מהנה"ק בעל צ"צ מליבאוויטש ז"ל כי מעולם לא כעס, וכאשר הציקתהו רוחו לכעס כי היצר הראה לו פנים של היתר, כי על דבר כזה מצוה לכעס, מיד נתן אל רבו להתישב, הלא כעס אחז"ל שהיא מהעבירות היותר גדולות ובע"ע. ואיך נאמר על העבירה שהיא כעושה מצוה. עכ"פ היא שאלה חמורה שצריך עיון רב כזה מש"ס ופוסקים למצוא היתר, ולכך בתחלה אפתח הגמ' וש"ע, ואלמוד ההלכה עד אשר אמצא אם נכונים הדברים, והיה אם מצא שעל דבר זה מצוה לכעס אז כעס, ומעתה כל אדם יבין כמה הי' יכול להיות. כעסו גדול אחר שמתחלה למד ההלכה והשו"ע בזה ע"ש, וסיפר לי י"ג הגאון ר' שמעון דוב זצ"ל אבד"ק שערליץ (בעת אשר ישבנו בר"ת בפעלציוויזנא, עי' בספרי בית יחזקאל סי' מ"ג), על גביר ות"ח גדול א' מווילנא שהי' לו אתרוג בעד אלף זהו', וא' לקחו ממנו לצאת בו ונפל מידו ונפסל, וא' בעל האתרוג, מצות אתרוג הוא מצות הקב"ה, אבל גם זאת מצות הקב"ה שלא לכעוס, וכאשר הייתי מקיים מצות הש"י בהידור באתרוג, כן עלי לקיים רצונו ית' שלא לכעוס, ולא כעם כלל על האיש שהפסיד לו האתרוג, עוד סיפר לי הרב הנ"ל שהעולם אמרו ההבדל בין השני גבירים צדיקים ות"ח בווילנא ר' ליב ר' בערס, ועוד א', כי ע"י הראשון הי' נולד משיח, וע"י השני לא הי' נולד משיח, כי לו הי' בועז מיהר לכעוס על רות, והיה נותן עליה בקולו לאמר: מי היא החצופה שבאה לפה, לא הי' נולד משיח, אבל כיון שאמר בטוב, חי ה' וכו' נולד משיח, (ועי' בס' קול שמחה פ' וישב דפח"ח), ועי' קהלת ז' ח' טוב ארך רוח וכו' אל תבהל ברוחך לכעוס וכו' וברש"י שם: אגב אזכיר בזה עוד מה ששמעתי מזקני הרה"ג ד' שמואל אליהו זצ"ל במשנה (סנהדרין פ"ו מ"ה) יכה יוסי את יוסי, וברע"ב אני שמעתי מפני שהוא בן ארבע אותיות ועולה בגימטריא אלהים לכן מכניס לשם בן ארבע אותיות ליוסי עכ"ל וב' זקני בתוס' יו"ט כתב הרב אני שמעתי וכו' אם שמע לא קרא בפי' רש"י, שהרי כפירש"י כתוב כל זה עכ"ל, וקשה היתכן שלא ראה הרע"ב דברי רש"י, הלא רוב דבריו העתיק מדברי רש"י, ועוד למה ב' "אני שמעתי" הול"ל שמעתי, וא' זקני הרש"א, כי אני שמעתי לא כתב הרע"ב על עצמו, שהוא שמע את הטעם מפני שהוא כן ארבע אותיות וכו' רק כ' שזאת היא דברי העדים, אשר הסנהדרין שואלים את כל אחר מהעדים איך שמעת מפי המנדף, והעד משיב יכה יוסי את יוסי אני שמעתי, וכמבואר במשנה הלאה, ואומרים לו אמור מה ששמעת בפירוש, ואחר זה מפרש הרע"ב הטעם מפני שהוא וכו' היינו מדברי רש"י, אשר ע"ז לא ב' ששמע זאת: כ' בס' דעת זקנים דג"ה, פ"א ישב הרה"ג הצדיק הגביר ר' שמואל אליהו זצ"ל מבילגורייא בחברת מלעיגים ובמושב לצים, אשר לצון חמרו להם ושפכו לעג במים על אמונת ישראל וביחוד על ביאת המשיח, וישא הרה"ג הנ"ל משלו ויאמר: שועל רעב ראה והנה עורב עומר על ראש עץ גבוה ויתאוה תאוה לאכול מבשרו, אך לא יכול לנגוע בו לרעה, וישת אל הערמה פניו, ויאמר, ער מתי עורב תשב בראש אמיד? קום דדה, הן שנת גאולי באה כי משיח נגלה לכל באי עולם ונתקיימה נבואת החוזה וגר זאב עם כבש, אין טורף טרף עור וחית השרה כולם השלמו, אך טרם