בית יחזקאל (מיכלסון) מא
Bait Yehezkel Michelson 41 · בית יחזקאל (מיכלסון) · free full Hebrew text
Open in the reader →שום רעה רק טובה, ע"ר (שמואל א' כ"ד) מרשעים יצא רשע וידי לא תהיה בד, היינו רשעת הרשעים המזיקים מצילים את האדם אשר יד ד' לא תהיה בו ברעה יותר גדולה, דברי זקני הרה"ג זצ"ל היו לי לעינים הרבה פעמים ת"ל בעת הנהו בריוני הוה קא מצערו לי טובא במלשינות ומסירות **(יב)**, ובעת שהיה לי צעקת לנימה ודוממתי (עי' גיטין ד"ז), אמרתי אשמרה וכו' לפי מחסום בעוד רשע לנגדי, נאלמתי דומיה החשיתי (כפי' מצ"ד תהלים ל"ט כ"ב ארגיל עצמי בשתיקה) מטוב, היינו כי חשבתי כי הרעה היא טוב לפני כדברי זקני הרה"ג זצ"ל וכבר פי' דהן אמת דהלאו של לא תקום ולא תטור הוא מהמצות הכבדות והקשות, שעפ"י טבעו של אדם גדול מאד התשוקה לנקום מאויביו ומצריו מאד, וע"ז הזהירה התורה (ויקרא י"ט) לא תקום ולא תטור את בני עמך ואהבת לרעך כמוך אני ה', ולכאור' אין זה סמיכות פתח בנקימה ונטירה ומסיים באהבה יתירה וגדולה, וגם מה סיים אני ה', והענין שהתוה"ק באה ללמוד לאדם חשבון הנפש לגרש ולשרש המדה מגונה של שנאה ונקם למי שגמלו איזה רעה, והוא דלפעמים רואין שאדם עושה לעצמו ע"י משגה ואזלת שלו רעה רבה, ולא ישנא את עצמי, וחכם הוא בעיניו כמקדם, רק שיתלה שזה בהשגחה מן השמים, וא"כ כך אין לו לשנוא את חבירו ולהיות נוקם ונוטר, על אשר ידמה שגרם כו איזה רעה, שצריך ג"כ לתלות שהוא בהשגחה מן השמים, וכמו שא' דהע"ה על שמעי שקללו קללה נמרצת, וה' אמר לו קלל את דוד, וזה שאה"כ לא תשנא את אחיך וגו' ולא תקום ולא תטור וגו' משום שיש לאדם יב) עי' ברכות ד"י, ולעיל דף ו', ובהערה ו', ולעיל דף ט', והערה ח', וכמה צרות עברו על אחב"י בכל הדורות מהמומרים המוסרים, כמו בשנת 1399 למספרם, באשכנז הלשין המומר פסח המכונה פיטר, כי היהודים מחרפים את ישו בתפלת "עלינו" באמרם שהם משתחוים להבל "וריק" גימטריא "ישו", ובשביל זה נתפשו יהודי פראג נאסרו בכלא ומהם נהרגו, גם בעלילת הדם בטרענט רגנשבורג השתתפו המומרים במלשינות, והמסירה נגד הגאון בעל שפתי חכמים עה"ת, שהי' לו בית הדפוס והלשינו עליו כי בכ"מ שהוא מביא בספרים "עכו"ם" כונתו בר"ת "עובדי כריסטוס ומריס" ועי"ז ברזל בא נפשו וישב במאסר, וכל המאורע בא על ידי בדפיס בדגלנו, ועוד אין מספר, ועיין בס' מקיר חיים צאנז דנ"א, ובס' עיר ווילנא ד' קנ"ח ממסירות על גאוני עולם אהה והנני להביא בזה מכתב שכ' אלי קודם הפסח דשנת תרפ"ב, י"נ הגאבד"ק סוכטשין גליל פלונסק בזה"ל: כבוד ינ"פ הגאון וכו' אבד"ק פלונסק שליט"א. שמעתי ותרגז בטני כי אנשי בליעל עוד הפעם אכלו קורצא עלי מנהיגי קהלתו, וכי נאלץ כ"ת להתיצב בפני הרשות לגול מעליהם אשמת רשע, רוח קר עבר בעצמותי אהה עד מתי יהי' בני עמנו מוכים בסנורים להגיש משפט לפני.... להבזות ולחלל כבוד האומה.... ואן נוליך תרפתנו, ואיככה נצעוק חמס על השוד והרצח אשר יעשו בנו, אם בזו השעה אשר קול דמי אחינו... צועקים מן האדמה, הוא שעת הכושר למסור ראשי העדה בפלילים, ידע כ"ת כי אקח חבל בעצבונו, ואבקשו להודיעני בפרטות תוכן הענין, יהי דרכם חושך וחלקלקות הם ילכו לדראון ואנחנו בשם ד' נדגול, ידידו הדוש"ת מצפה כת בתו מברכו בחג כשר ושמח. טובי' יהודא טביומי חיפ"ק.