בית יחזקאל (מיכלסון) מ

אתה? והשיב אני פחות בחכמה הרבה מאבי' (איך פיעל וועניגער), התשובה הלזו לא מצאה חן בעיני הקיסר והסב את פניו ממנו, יען היה לו להשיב "אבי היה גדול הרבה בחכמה ממני", (מיין פאטעד פיעל מעהר), והי' נשמע כי אביו היה יותר גדול בחכמה, לא כן באמרו "איך פיער וועניגער", משמע אשר אביו לא היה חכם גדול, והוא עוד פחות ממנו ומחוסר חכמה, ואין זאת לכבוד עבור אביו, וע"ז סיים זקני הרה"ג הנ"ל שאם ארז בלבנון גאון ישראל נלכד באמרי פיו, אף כי בעצם הדבר השיב כהלכה, והרים חכמת אביו על חכמתו, איך הוא לפני מלך יתיצב, אולי לא יהי' ברור מללו, ועי' בזה בס' מופת הדור דל"ז, וזה שא' ר"א וכשאתם מתפללים דעו וכו' והבן, ועי' בס' מקור חיים (צאנז) דף נ"א, ובס' דעת לנבונים דכ"ב בשם זקני הגה"ק מ' רובעריש היילפרין המגיד מלובלין בפי' לך אמר לבי בקשו פני וכו' ע"ש: אגב אביא בזה מה ששמעתי בילדותי מפי זקני הרה"נ, אכן פנה, רב תבונה, מצנפת הבינה, מרבה תודה איש אמונה מו"ה שמואל אליהו מבילגורייא הנ"ל, בשם גדול אחר, בפי' הגמ' (יומא דכ"נ.) כל ת"ח שאינו נוקם ונוטר כנחש אינו ת"ח, ולכאור' אומר כנחש מיותר, אמנם אחז"ל (חגיגה ד"ה:) כל מקום שנתנו חכמים עיניהם או מיתה או עוני. והטעם בזה כי ת"ח העוסק בתורה לשמה ששכרו אריכת ימים כחז"ל למיימינים בה אורך ימים וכו' לכן היכולת שלו להעניש בענין החיים, והעוסק שלא לשמה ששכרו עושר כחז"ל למשמאלים בה עושר וכו' לכן יכולת שלו להעניש בענין העושר, ושפיר אחז"ל או מיתה או עוני, רק שת"ח אמיתי הוא העוסק בתורה לשמה וז"א כל ת"ח שאינו נוקם ונוטר כנחש שגרם מיתה לעולם ע"י פיתויו לאכל מעץ הדעת אינו ת"ח בעצם לפי שעוסק בתורה שלא לשמה והוא ע"ד (שבת דל"ד) נתן בו עיניו ועשהו גל של עצמות, וראיתי בזה בס' בית יעקב אש (איוב מ"א), ובס' תולדות יעקב יוסף יתרו דפח"ח, ובס' דגן שמים ר"מ: סיפר לי חותני דודי התורני המופלג הנודע בנדיבת לבו בבחינת חסד שבחסד מ' דוד טעביל ז"ל, כי פ"א כאשר היה בבית אביו, הוא זקני הרב הגדול החכם הכולל, הצדיק הטפסר, וכו' מ' שמואל אליהו ז"ל בבילגורייא, ובני זקני, מבניו וחתניו ונכדיו היו סביב שלחנו, אמר להם זקני בניי אם אולי יגרום לכם איזה איש הפסד כסף, או כי יעשה לכם רעה אחרת, אל תשנאו את האיש ההוא בעכור זה, כי מכל אשר לכם לא יוכל שום איש להזיקכם, ואת אשר לפי דמיונכם הזיקכם האיש ההוא, היה כסף מיותר ולא שלכם היה, והמזיק היה רק השליח, משל למה הדבר דומה, לאיש אחד חולה אשר ירגיש כאב במקום אחד בבשרו, והוא קורא להרופא, והרופא יבין כי במקום הכאב נמצא דם נשחת ומיותר אשר יגרום לו את הכאב, וכי זאת יכול עוד להזיק ולהשחית את שאר דמו, ויקח הרופא עלוקה, היא מין תולעת רעה האוהבת למצוץ ולשתות את דם האדם, ואותה יעמיד הרופא על מקום הכאב, והיא מתכוונת ברשעתה להרע להאיש למצוץ את דמו, ובאמת תעשה לו בזה טובה גדולה, כי היא מוצצת רק את הדם המיותר, ועי"ז יתרפא החולה, כן גם בדבר הזה, לפעמים נמצא בתוך רכושו של אדם כסף מיותר אשר איננו שלו, או לפעמים נצרך שיגיע להאיש איזה רעה קטנה למען ינצל על ידי זה מרעה גדולה, (בגמ' פסחים דף קי"ח ע"א הודו לה' כי טוב וכו' שגובה חובתו של אדם בטובתו עשיר בשורו ואת עני בשיו וכו'), לכן יגלגל הבורא ית' חוב על ידי חייב, וישלח את האיש הרע מעללים שיהיה הוא המזיק, והוא מכוין להרע לזולתו לפי דמיונו, ובאמת לא יעשה לו