בית יחזקאל (מיכלסון) תז

להרוס ולבטל דברי חז"ל ופורצי פרץ ולזאת יקרא שמה פרץ עזה, וע' בס' דרך פקודיך מ"ע ב' חלק הדיבור אות י"ט דבכל מצות התורה האפיקורסים דינם כמומרים לכל התורה וכו' אפיקורס מיקרי כשאינו מאמין אפי' אות א' מדברי חז"ל וכו' ג"כ בנידן דידן האפיקורס שמל צריך לחזור ולהטיף ממנו דם בריח, הנה תדע הקורא הנעים בעוה"ר שכיח היזק זו בדורות הללו עקבא דמשיחא גמר הבירור אשר אינן נפישין מינן וקיימו עלן בכלי חמס כי כסלא לאוגיא והם קמו לרישי עמא ומרבית העם נושאי' להם פנים ומכבדים אותם בכבודא דמצוה זו, ואין איש שם על לב שמעשיהם במצוה זו כמעשה קוף בעלמא וגרע ביותר ע"כ הנמולים על ידם ח"ו גדולים בעון בני בלי שם כי אינם חתומים בטבעת המלך וכו' ע"ש, וזה איש הירא לקיים דברי חז"ל עבודתו פסולה, וזה אם שלש אלה לא יעשה לה, אין ליתן לו למול את הבן כנ"ל: ואל כ"ת וכל העומדים בעזרתו לשרת בקודש, לקנאות קנאת ד' צבאות, אען ואומר חזקו ואמצו אל ירך לבבכם ולא תגורו מפני אי"ש (ר"ת אפיקורס ימ"ש) ולא תסורו מן המצוה וקבלת אבותינו ימין ושמאל, הרימו מכשול מקרב עמינו וסקלו המסילה העולה בית אל, ככל אשר בכחכם ובאשר תשיג יד הנוטר כרם בית ישראל, וד' עמכם: כ"ד ידידו. סימן סה ב"ה ר"ח אייר תרס"ב פלונסק. לי"נ ש"ב החו"ב מ' שמואל אלי' נ"י ווייזעד בק' אוסטראווצי. **(יא)** מכתבך קבלתי, ואשר הצעת לפני מה מפק' על שיטת הרמב"ם דפוסק דשליח נ"ע בקדושין ולא מחלק בין קדושי שטר לקידושי כסף, והלא מבואר בקידושין דמ"ג ע"ב דאחר דתיקון רבנן שבועות היסת. בממון אין שלנ"ט, הנה בחידושי בסוגיא זו כתבתי כמה תי', ועתה נלענ"ד בהקדם קו' זקיני הגה"ק ז"ל במקנה שם בהא דקאמר הגמ' אי קסבר המלוה את חבירו בעדים כו' הני נוגעים בעדות נינהו ומק' דנהי דבעלמא ס"ל צריך לפרעו בעדים משום דאין לו מיגו אבל הכא אי הוי אמרי אהדרינהו ללוה הי' נאמן במיגו דעשינו שליחותך ופרענו למלוה א"כ אינם נוגעים בעדות דאפי' אם היה אומר אהדרינהו הי' נאמן, ועי' בישוע"י, ותי' עפ"י הפנ"י שהק' דמה זה מיגו דאיבעי אמרו אהדרינהו דלתא אין חשודין על הגזל אלא יש להם ספק מלוה ישינה גבי מלוה ולא גבי לוה, ותי' דל"ש הכא סמ"י כיון דמעידין בתורת עדות הרי הם עוברין בלאו דלא תענה דליתא בחזרה ע"ש, ממילא ל"ק דליהמני לומר אהדרינהו במיגו דעשיתי שליחותך דבזה שפיר י"ל איפכא דיש להם סמ"י גבי הלוה ולא גבי מלוה ע"ש ובתומים ונתה"מ סי' צ"ב, והנה גם השתא דתיקון רבנן היסת ג"כ קשה כקושי' המקנה דלא אמרינן חשוד אממונא רק דיש לו סמ"י ושמא הסמ"י הוא על הלוה ולא על המלוה, אכן הרמב"ם בפ"ט מה' טוען דהשמיט הא דאביי משום סמ"י ומביא רק דר' יוחנן דשבועה זו תקנ"ח הוא, ובחי' בסוגיא דחשוד אמח"א תי' שיטתו בזה, א"כ לשיטתו שוב ק' כנ"ל, דאף אחר דתיקון רבנן שבועת היסת לא יתחייבו שבועה משום מיגו דעשו שליחותם, ול"ש לתרץ בק' הפנ"י דהא הרמב"ם לית לי' הא דסמ"י ולכך לא מחלק בין כסף לשטר והבן: **(ב)** ואשר הצעת מה שמק' בברכות ד"ו ע"א מי כעמך ישראל וכו' אשר בעין משפט ונ"מ ציין (בד"ה א' י"ז) ומדוע לא ציין (בשמואל ב' ז') אשר גם שם נמצא המקרא הזה, ושמואל קדום