בית יחזקאל (מיכלסון) תח

לדה"י [עיין בזה בס' ברכת אהרן, ובס' שערי תורה ש' י"ב ח"ו] והנה על הע"מ ונ"מ לק"מ דשם בשמואל לשון הכ' הוא ומי כעמך כישראל גוי אחד בארץ, והש"ס כאן מביא לשון הכ' ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ, אמנם על הש"ס גופי' קשה מדוע הביא מדה"י ולא הביא הפסוק משמואל דקדום, אכן י"ל כיון דהגמ' אמר אשריך ישראל, ומי כעמך ישראל בחד ביתא משום דדמיין להדדי, א"כ דוקא מפסוק בדברי הימים נחשב דדמיין להדדי, אשריך ישראל, ומי כעמך ישראל, אבל בשמואל כ' כישראל ולא הוי דמיין להדדי עם אשריך ישראל ופשוט: **(ג)** אגב אכתוב למה שאמרתי בברכות ד"ג: כנור בי' חלוי למעלה ממטתו של דוד וכו' לכאור' למה הי' תלוי הכנור דוקא למעלה ממטתו, בשלמא לר' זירא האומר שם מקודם דעד חצות היה מתנמנם כסוס מכאן ואילך הי' מתגבר כארי, שפיר הי' תלוי למעלה ממטתו להקיצו מנמנום, אבל לרב אשי שאמר שם מקודם דעד חצות לילה הי' עוסק בדברי תורה מכאן ואילך בשירות ותשבחות, א"כ גם קודם חצות היה ער ועוסק בד"ת, והסימן דכנור היה רק שידע מתי חצות להתחיל בשירות ותשבחות, א"כ למה דוקא למעלה ממטתו, ולא במק"א בבית דירתו או בחדר שהי' לומד בו תורה, אכן י"ל פשוט דר' אחא בר ביזנא אר"ש חסידא שאומר כנור הי' תלוי וכו' מיד הי' עומד ועוסק בתורה, משמע לכאור' שהוא איננו סובר כרב אשי דקודם חצות היה עוסק בד"ת ומכאן ואילך בשירות ותשבחות, אלא הוא סובר כר' זירא דמכאן ואילך הי' שמתגבר כארי, והיינו לעסוק בחורה, ולכך היה למעלה ממטתו של דוד שוב ראיתי בס' שלמה משנתו ברכות שם ד"ה ועוסק בתורה שכ' דהיינו דלא כר' אשי, דלר' אשי הי' עוסק בשירות ותשבחות, וע"כ כר' זירא סבירא לי', וכן לקמן ד"ה לאיתעוריה משנתי' כ' דאזיל לטעמיה דאמר לעיל דעד חצות הי' מתנמנם כסוס וכו' ע"ש, והוא כדברינו: **(ד)** ואשר הקשית במכות דכ"ג ע"ב א אר"א בג' מקומות הופיע רה"ק וכו' ובבית דינו של שמואל הרמתי כו' ויאמר עד ה' ועד משיחו כי לא מצאתם . בידי מאומה ויאמר עד כו' יצאת ב"ק ואמרה אני עד בדבר זה, דלמה הי' צריכין לב"ק הלא כל ישראל הי' שם וענו כולם פה אחד לא עשקחנו כו' ואין לך עדות גדול מזה, הנה כבר הק' כן בס' אהבת יהונתן הפטורת פ' קרח, ולענ"ד עפימש"כ באהבת יהונתן שם מקודם בדרך צחות דמ"ש הנני ענו בי כו' דנוכל לפרש שא' כן כלפי שהתרעמו כל העם על בניו שתבעו חלקם בפה ולא המתינו דבאמת אלו לא תבעו לא הי' נותנין להם כלום כסבורין העם ברא כרעא דאבוה ולכך תבעו כי הרוצה שלא ליהנות אל יהנה כשמואל הרמתי ע"ש, וי"ל דהי' בעלי מחלוקת שחשדו את שמואל הנביא שאם אמנם הוא אינו לוקח מידם מאומה אבל בניו התובעים חלקם בפה הוא גם בעבור אביהם, ואף שכבר העידו כולם, שהוא לא לקח מידם, אבל עדיין הצדיק א"ע באופן אחר, היינו כי לא מצאתם בידי מאומה, היינו שלא מצאתם בידי אף מה שנלקח ע"י אחר בעבורי, וע"ז השיב הב"ק עד, ולא נא' ויאמרו עד, שע"ז לא היה יכול כלל ישראל להעיד, ועי' בס' שיח יצחק מכות שם והבן: ש"ב ידידך.