בית יחזקאל (מיכלסון) תג

אתרוג אי אמרי' כיון דב"ח קונה משכון השיב לכם והניח בצ"ע, אכן הדבר מבואר בהרשב"א ב"ק דקי"ד הובא בב"י חו"מ שנ"ג, בשם הראב"ד דאף דיאוש וש"ר קנה בדמים מיהו בעי לאהדורי, והרשב"א השיג דמשמע דקנה קה"ג, והביא ראי' מהא דר"ה כי זבניתו אסא ומאי אהני הא מ"מ לא מקני קנין הגוף ואינו אלא כעין משכון דבדמים בעי לאהדורי ואנן בעינן יום ראשון לכם ע"ש, הרי מבואר דמשכון לא מקרי לכם, ע"ש בהגהות מהרי"ש ובשו"ת דברי שאול סי' נ"ד, וע' בשעה"מ פ"ב מה' גניבה, ובשו"ת כ"ס או"ח סי' קכ"ג, והנה ענין משכון וכן ביאוש וש"ר אם נימא כשיטת הראב"ד הוי ג"כ כקנין לשעה, ולא מהני כשיטת הראשוני' הנ"ל, וע' כסברא זו בתוס' (ב"ק דמ"ט ע"ב) ד"ה משכונו כיון שהי' יכול לפדותו הישראל ולסלקו בדמים, וכן מבואר כסברא זו בשו"ת הרמב"ן המיוחסת סי' פ"ה, ובתשוב' מיימוני לס' נזיקין סי' י"א, ובשו"ת מהר"ם סי' ר"ך מביאו במרדכי סנהדרין סי' תרפ"א פ"ק, וזה סברת הר"ן שבועות דל"ח בדין משכון לא מקרי הילך ועי' בסמ"ע סי' פ"ז סק"ט, ובמח"א ה' זכיי' מהפקר סי' ט' ובקצה"ח סי' כ"ה סק"ח, ובטו"ז או"ח סי' תמ"ג סק"ד, וע' (ע"ז דע"ה:) משכנתא מאי, וע' מרדכי ב"מ אות רס"ב, וע' (כתובות דנ"ט:) שדה זו שמשכנתי ואכמ"ל: ולפי"ז שפיר השמיט הרמב"ם הא דר"א, כי בודאי גם הרמב"ם סובר כשיטת הראשונים דמתעמ"ל הוי קנין גמור, ולא קנין לשעה, וכשיטת התוס' ב"ב דקל"ו דכיון דאינו קורא לא קרינן בי' מארצך כיון דק"פ לאו כקה"ג דמי, ול"ל סברת ר"א כ"ץ, וכיון דהרמב"ם פוסק (פ"ד מה' ביכורים ה"ו) כר"ל דק"פ לכקהג"ד, ועכ"ז חזינן במשנה דחגיגה דעבד משוחרר חייב בראיה אף דאין לו קרקע א"ו דלא כר' אמי, ועיין בס' דובר שלום אות שצ"ד: ובדבר הגמ' פסחים (דקט"ז.) פתח ואמר עבדים היינו, וכ' שם הרשב"ם פתח ואמר לאחר שאילת הבן ומק' הא אמר פטרתן מלומר מה נשתנה, ועי' בכונת הרשב"ם בס' שם אפרים פ' ויחי, ובס' מקום שמואל פסחים, ובס' עדן בגן דכ"ו, ולענ"ד בהקדם מש"כ בס' ברכת אברהם פסחים שם מהגה"ק ר' אבושל מפ"פדמיין וז"ל פי' הרשב"ם לאחר שאילת, הבן והוא תמוה, אבל הוא ע"ס שהיה כתוב לאשה, שאמר כן לאשתו, וטעה המעתיק שהוא ר"ת לאחר שאילת הבן עכ"ל, והנה זה דוחק דאם הי' כתוב לאשה בלא ר"ת איך עשה המעתיק מזה ר"ת, לאחר שאילת הבן לכן י"ל עפ"י ד"ק בהקדם מה שהק' המפורשים על כל ענין דרב נחמן ודרו עבדיה, דלמה פטר העבד עם תשובתו דבעי לאודויי ולשבוחי מלומר מה נשתנה, וכבר האריכו בהגש"פ אמת ליעקב וחסד לאברהם, ובהגש"פ מלבי"ם, ושבחא דמרא, ובדרושים בס' חיי אריה, ובס' תולדות נח ח"ב, לכן י"ל דקאי הא דר"נ אהא דלעיל: דקאמר הגמ' ת"ר חכם בנו שואלו ואם. אינו חכם אשתו שואלתו ואם לאו הוא. שואל לעצמו וכו', הרי מבואר דהא דהבן שואל דוקא אם הוא חכם ובר דעת, אבל באם אינו חכם הוא שואל לעצמו, ע"ז: מביא הא דר"נ דבחן את חכמתו של עבדו דרו, אם די שהעבד ישאל אותו או אם הוא מחויב לשאול את עצמו, ע"ד הבחינה בקטן אם יודע למי מברכין, כן שאל את העבד עבדא דמפיק ליה מריה לחירות ויהיב ליה כספא ודהבא מאי בעי למימר, א"ל בעי לאודויי ולשבוחי, וכיון דידע והבן דרו ענין ההודאה והשבח עבור טובות מריה מזה ראה ר"נ שהוא חכם ואין מהצורך לר"נ שישאל את עצמו רק שהעבד ישאל אותו כדין חכם בנו שואלו, ולכן אמר ר"נ פטרתן מלומר מה נשתנה היינו מלומר בעצמו נפטר ר"נ, רק דהעבד ישאל מה נשתנה, אבל ר"נ עצמו פטור מלשאול רק פתח ואמר עבדים היינו אחר שאילת העבד כקושי' המפורשי' דבאמת אין טעם שיפטור ממה נשתנה אחר דברי תשובת העבד כנ"ל