בית יחזקאל (מיכלסון) תא

עיי"ש ובאמת ראיתי דבר נפלא בס' התניא רבתי ה' פסח דף נ"ב ע"ב שכתב וז"ל מצאתי בשם רבינו ישעיה ז"ל אילו הי' יכולין להתמהמה היו אופין אותה חמץ שפסח מצרים לא נצטוו על חמץ אלא לילה אחת ומה שכתב ששת ימים תאכל מצות אינו אלא לדורות וא"ת הרי הוא אומר מצה זו כו' על שום שלא הספיק בציקם של אבותינו להחמיץ כך פירושו דכיון שהקב"ה רואה את העתיד וצופה ומביט מה שעתיד להיות על כן צוה מבערב על הנס של מחר עכ"ל, וכן הביא בס' שבלי הלקט דף צ"ח ע"ב, א"כ הוא כדברי הצל"ח ז"ל [ומה שהק' בנימוקי הגרי"ב במשניות ווילנא יש ליישב] וביותר יש להסביר כשיטת הצל"ח עפימש"כ זקני בפנים יפות (פ' נח ת' כ"ב) דקודם מ"ח היה הלילה נמשכת אחר היום ובאפריון פ' אמונ מארץ בדרך זה קושי' (התוס' ברכות דף ח' ע"ב) דהא דכתי' בראשון בארבעה עשר יום לחודש בערב תאכלו מצות ואותו ערב ר"ל ערב של ט"ו משום דנאמר במצרים קודם מ"ת ושפיר קראו הכ' ערב של יום ארבעה עשר עיי"ש וכן במקנה קידושין דף ל"ז ע"ב מתרץ בזה קושי' התוס' והארכתי בזה בספרי דגן שמים ריש פסחים דף ב' ע"א: א"כ לפי פי' הר"ן, או גם לפי' הצל"ח הא דהעידה תוה"ק כי לא חמץ בהא דויאפו את הבצק, לא קאי על הכזית מצה שאכלו במצרים בלילה ראשונה דפסח, דק על הא דאפו על יום מחר לפי' הר"ן, או על יום ט"ו לצורך היום שכבר הותר להם חמץ, אבל בעת שיצאו י"ח בכזית מצה יוכל להיות אשר האנשים שחטאו אח"כ בעגל לא היו נשמרים ממשהו חמץ ומיושב קושיות העולם והבן, וזה ענין המכילתא ברש"י בא משארתם שירי מצה, ועיין בפי' המלבי"ם בא (י"ב ל"ד): וכן לפי מה שתירץ קושי' הר"ן בס' קרבן תודה פסחים דף כ"ח ע"ב ד"ה סמוכין, וכן בפסחים לדף צ"ו ד"ה מה בין ובפסחים דק"כ ע"א מיושב שפיר ועיין באור חדש פסחים דף ס"ג ע"ב, ובס' ברכת השיר דל"ג להגש"פ, ובהגש"פ זכר יהוסף בזה, ובס' אמרי יושר למהר"ם אש ובמק"א כתבתי דלא אבין קושי' הר"ן די"ל כונת תוה"ק ויאפו את הבצק וכו' עוגת מצות, היינו כפי שנצטוו שיאכלו מצות, ורק דתוה"ק סיפרה לנו דלא חמץ, היינו שהבצק לא נעשה חמץ, מפני כי גרשו ממצרים וכו', אבל אין הכונה כי לא חמץ, היינו הא דלא אכלו חמץ משום דגרשו וכו', דע"ז יש כבר הציוי לאכול מצה, רק דהתורה אומר לנו הא דיכלו לאפות מצות ולא נעשה חמץ מפני כי גרשו והבן, ועי' דבר נפלא בס' פני אריה עה"ת מהג' מזאמושטץ פ' בא בהא דצרורות: בשמלותם לישב הא דלא נחמץ כיון שהי' ק"כ מיל, אכן י"ל עפ"י התיוב"ע דעננים נשאו אותם לסוכות ועי' ראשי בשמים מסעי, וכ"ה במכילתא בא (י"ב ל"ז) כהרף עין נסעו ב"י מרעמסס לסכות וברש"י יתרו בפ' ואשא אתכם וע"ש בהגהות הגר"א למכילתא בחומשים עם פי' המלבי"ם, גם ניחא ממדרש רבה בא פי"ח, ויסעו ב"י וכו' כיון שיצאו אפו הבצק ע"ש, וביפ"ת בא פי"ח, ובס' לוית חן בא: והנני ידידו ש"ב. סימן סג ב"ה י' סיון תרס"ד פלונסק. לכ' י"נ ש"ב הרה"ג מ' אליעזר צבי ציגלמאן נ"י בק' פיאסק. מכתבך קבלתי כו' וע"ד הרמב"ם ז"ל שהשמיט הא דר' אמי (פסחים ח':) דכל אדם שאין לו קרקע אין עולה לרגל וכבר דיברו מזה חו"ז בס' מעון