בית יחזקאל (מיכלסון) לט

המלאכים תלויה בשירת ישראל. וכך יסד מלך הכבוד במרום, וכר זמן שאין ישראל אומרים שירה גם הם אינם יכולים לומר שירה, לכך שאלו מפני מה אין ישראל אומרים שירה וכו' כדי שיגיע להם התור שהם ג"כ יאמרו, והוא ית' השיב, אחר כי מלך יושב על כסא דין וספרי חיים וכו' איך יאמרו שירה, ובודאי מטעם זה נם מלאכי מרום במרום שותקים מלומר שירה, וכמו בקרי"ס אשר מלה"ש רצו לומר שירה, והוא ית' השיב מעשי ידי טובעים וכו' הרי לפניך כי המלאכים אף שנבראו קודם בריאת האדם בי נבראו ביום שני, והאדם בשישי, עכ"ז האדם אשר בעפר יסודו זכה לומר שירה מקודם, והזכות הוא מצד הנשמה אשר היא אצולה מכבודו ית', ונא' ומי גוי גדול אשר לו אלהים קרובים אליו, (ועיין בהק' הגהות יפה עינים למס' שבת ד' ווילנא): ולדוגמא אתן לך משל, באשר באו שני משוררים בעיר א' על שבת להתפלל. אחד הי' רך בשנים, אבל הי' שאר בשרו של ראש הקהל, והשני היה משורר מפורסם זקן ופרקו נאה, והנה ראש הקהל גזר הפסק הגם כי המשורר הראשון הוא דך בשנים ואין לו נעימות הקול כמשורר השני, אבל להיות הוא קרובו ושאר בשרו, הוא קודם אל המשורר השני המפורסם, ולהיות המשורר השני המפורסם עשה צעקה גדולה מדוע יגרע זכותו בשביל שאינו קרובו והוא חשוב במעלה יותר ויותר מהמשורר הראשון, לזאת חזר הדין וראש הקהל עשה פשר דבר כי תפלת שחרית יתפלל הרך בשנים, ויתר התפלה עם תפלת המוסף יתפלל המשורר הזקן, אבל קרא להמשורר קרובו ודבר אליו באזנו, דע בני, כי בודאי המשורר השני הוא יותר במעלת המוזיקא כפלי כפלים יותר ממך, רק כל הזכות הגיע לך להיותך קרובי, אבל גם אתה ראה בזריזות להנעים קולך כי אלו אתה היית לבדך משורר ואין אחריך שום איש לשורר, כפי שהיית מנעים קולך היה טוב לאזנינו, אבל תיכף אחר תפלת שחרית יעמוד הזקן עם המשוררים וינעימו בקול, ראה גם ראה כי גם לך יהיה איזה דבר שיעשה רושם לאזני השומעים, ככה אנחנו עם ה' קרובים אל המלך, כנא' ישראל עם קרובו, ואנחנו מאוחרים בבריאה לבריאת המלאכים, והמלאכים בשירתם קדושתם בטהרה וביראה, כפלי כפלים לאלפים מאנשי ארץ בארץ, אולם להיות ישראל עם קרובו של הקב"ה, ניתנה לישראל סדר הקדימה של השירה, ואח"כ למלאכים, ע"ז בא התנא האלהי להלהיב נפש תלמידיו, וכשאתם מתפללים אף שאתם מוקדמים לשירת המלאכים עכ"ז דעו לפני מי אתם מתפללים, ד"ל הביטו וראו מי הוא שמתפלל תיכף אחריכם, הלא המלאכים יעמדו אחריכם לומר שידה, וא"כ ראוי לכם שתפלתכם תעשה רושם באופן שלא יבאו המלאכים אחריכם, ובשירתם בקדושה ובטהרה, ואם חלילה איזה שמץ פגול ימצא בכם, הלא תבושו ותכלמו חלילה בשער עלית התפלות עי' בס' כנפי נשרים: פ' צו בזה, וכעין זה בס' כרם בנימין דרוש למעלת התורה, הובא בס' עולם עשייה דס"א: ואני הסברתי הענין עפי"מ שסיפר לי זקני הרה"ג חמדת ישראל מו"ה שמואל אליהו זצ"ל שוועררשארף מבילגורייא, כי פ"א בהיותו בפטרבורג, חפץ אוהבו המיניסטור פלאטאנאוו להציגו לפני הקיסר אלכסנדר השני, וזקני נתן לו תודה עבור הכבוד, ולא חפץ לעמוד לפני הקיסר, מפני מעשה שהיה אשר יסופר, כי אחר פטירת הגאון בעל נוב"י בפראג, ובנו הגאון ר' שמואל לנדא ישב על כסא אביו צוה הקיסר יוסף השני לקראו לפניו וחשב לנטלו ולנשאו בתוארי החשיבות באביו רבנו הנוב"י, ויהי בבואו לפניו שאל אותו הקיסר, מי חכם יותר אביך, או