בית יחזקאל (מיכלסון) שצ

ברש"י כ' דמיירי בשלמים עיי"ש ובאמת קשה על רש"י למה נקיט דייקא בשלמים וראיתי בשו"ת חיים אריה סי' כ' שתי' עם קושיות הגאון ר' משולם דיש לתרץ לשיטת הפ"י דחגיגת י"ד לא נפסלה כשנשחטה אחר תמיד של בה"ע וא"כ ע"כ מיירי בשלמים, אכן לשיטת המשל"מ שהובא שם בחיי אריה ליתא לתירץ זה, אכן ראיתי קושיות הגר"מ גם בלחמי תודה לדו"ז הגאון רשכבה"ג דף ק' ע"ב ומוקי דמיירי קודם חצות דייקא דאז הוי קודם תמיד של בה"ע ובזה מתורץ קושיות המהרש"א ברש"י במשנתינו די"ל לר"א דמימילא פסול כיון דסובר שאר הזבחים שנזבחו לשם פסח פסול אכן אם מיירי קודם חצות ניחא דגם ר"א מכשיר, והנה ראיתי באור חדש דהקשה דלמה לא מקשה ברישא מה תיקן ותי' דמיירי קודם חצות ותיקן לענין שלמים עיי"ש ובזה מיושב לי גם רש"י דמוקי בסיפא בשלמים דהא הרישא נקטו רק משום פלוגתא דר"י ור"א וא"כ כיון דרישא בשלמים בודאי גם סיפא סתם בשלמים מיירי ולפי"ז יש סייעתא לתירץ הלחמי תודה דמיירי קודם חצות, משום קושיותו וקושיות הג"ר משולם א"כ גם רישא קודם חצות ושפיר תיקן, אכן להרמב"ם משום קושיות הלחמי תודה והג"ר משולם דהוי לא עשה מצוה י"ל דסובר באמת דר"י פוטר גם בלא עשה מצוה, ובזה מתורץ גם קושית הצל"ח שהקשה על ר"י דפוטר הא הוי לא עשה מצוה כיון דאסור בזריקה ונפסל ולשיטת הרמב"ם ניחא דגם בלא עשה מצוה מיירי ועכ"ז פוטר ר' יהושע והבן: והנני אביך דור"ש סימן נט ב"ה ה' דחנוכה תרנ"ט פלונסק. לכ' ש"ב מחו' י"נ הרב הגאון הג' וכו' מ' חיים ארי' ליבש הלוי שי' איש הורוויץ אבד"ק קראקא. מכתבו השגתי וכו' והנני בתשובה בנוגע לדבריו הנחמדים, וזה החלי בעזהש"י: בש"ס פסחים דף ע"ג ע"א א"ל רב הונא בר חיננא לבריה כי אזלת לקמיה דר' זריקא בעי מיניה לדברי האומר מקלקל בחבורה פטור שחטו שלא לאוכליו חייב מה תיקן וכו' והקשה המהרש"א אמאי לא בעי הכי ברישא דשלא לשמו חייב מה תיקן וכ' דיש ליישב דברישא דאיירי בעוקר הקרבן מפסח לשלמים ודאי דתיקן דפסול שלמים הוא ולא מחייב אנותר דידיה כמו אנותר דפסח אבל בסיפא דשלא לאוכליו דמעיקרא הוה פסת ועכשיו נמי פסח פסול אם כן מה תיקן עכ"ל והנה דברי המהרש"א קשה להולמם וכבר תמה עליו זקיני בשו"ת חכם צבי סי' קנ"ט מפ"ק דמעילה דאין נותר בקרבן פסול ועיין בזה לדודי זקיני הגאון בס' לחמי תודה דף צ"ט. וגם הקשה בצל"ח דאכתי מה יענה המהרש"א מה שלא הקשה מסיפא דרישא ושאר זבחים ששחטן לשם פסח אם אינן ראוים חייב מה תיקן ואף שבזה שפיר תיקן שהרי כל הזבחים שנזבחו שלא לשמן כשרים ושפיר תיקן להתירם באכילה מ"מ קשה דאם ראוים הם אמאי ר"א מחייב חטאת והרי ר"א ס"ל השוחט אחרים לשם פסח בזמנו שפסול כמבואר לעיל דס"ב ע"ב וא"כ מאי תיקן וכו' עיי"ש: והנה פשוט י"ל בהקדם קו' התוס' ד"ה לדברי וא"ת והלא רבי יהודה הוא דפטר מקלקל בחבורה ומתני' דמחייב בשאינן ראויים דהיינו מתעסק ששוחט זבח זה וסבור שהוא אחר לא אתי כר' יהודה דלדידיה מתעסק פטור וכו' אלמא משמע מאן דפטר מקלקל בחבורה פטר נמי מתעסק וא"כ מתני' לא מתוקמא כמאן הפטר מקלקל בחבורה וי"ל דלדברי האומר