בית יחזקאל (מיכלסון) שפט

וק"ל אמאי תנא דמתני' לא אשמעינן דר' יוסי אמרה אפילו לא עבד מצוה ע"כ הי' נראה דר"ה דקדק לדינו ממתני' גופא דהוציא את הלולב לרה"ר פטור דמי לא עסקינן דהוציא את הלולב ללכת אל בקי ולא מצא את הבקי ונמצא דטעה בד"מ ולא עשה מצוה דכיון דלא מצא בקי לא נטל הלולב כהלכתו ולא יצא י"ח, אך אכתי ק' אמאי ר"ה הלך ואייתי מציאות חדש מעולת העוף וכו' יאמר דינו וחידושו במציאות דמתני' גופא ולימא הכי אר"ה הא דר' יוסי אפי' לא עביד מצוה כגון שלא מצא בקי ולא נטל לולב כהלכתו ולענין הלכה ראיתי בהרמב"ם פ"ב דשגגות דפוסק כמ"ד דטעה בד"מ ועבד מצוה פטור ולכך לא הביא הא דר"ה בפ"ג דה' מעילה יע"ש אמנם ק"ל דלפ"ז כשהביא הרמב"ם ז"ל בפ"ב דשגגות הך דמוציא את הלולב דפטור הו"ל לפרש דוקא שמצא בקי ועשה מצוה אבל לא מצא בקי ולא עשה מצוה דלא נטל לולב כהלכתו חייב ושמא דלא חש הרמב"ם לפרש זה כיון דגילה דעתו שם בסופ"ב דשגגות ופוסק כמ"ד עבד מצוה פטור עכ"ל והנה דברי קדשו נאמרים לשיטתו דהרמב"ם סובר דטב"מ דוקא בעשה מצוה פטור כהא דשפוד דמחייב אבל לדרכינו נאמר דבאמת הא דר"ה דאמר אומר הי' ר' יוסי בזה הוא בא לחלוק על דברי אביי וסוגיות הגמ' מביא דברי ר"ה להורות דהוא מפרש בשיטתו דר' יוסי דפוטר הי' בעולת העוף וכו' ומקשה היינו הך מ"ד התם וכו' היינו דעבד מצוה ולכאור' יש לדקדק בגמ' דתי' מ"ד התם הוא דטעה בד"מ פטור היינו דעבד מצוה ולכאורה שפת יתר דהול"ל מ"ד התם דעבד מצוה, ומה זה דאמרו החם הוא דטעה בד"מ פטור היינו דכל אלו הדברים כיתרים הם אכן לדברינו זה גופא מחדש ר"ה דלא נימא דר' יוסי פוטר במשנתינו דוקא באופן שלא יצא בו, אבל באם כבר יצא בו חייב משום דלא יעשה עוד מצוה וע"ז חידש ר"ה דגם בלא עביד מצוה פטור כיון דהי' טועה בדבר מצוה, וזה שהאריך הגמ' לומר מ"ד התם הוא דטבד"מ פטור היינו דעביד מצוה הכוונה דמ"ד התם נפרש בדברי ר' יוסי דמיירי באופן דעביד מצוה היינו שלא יצא עדיין, ע"ז השמיענו ר"ה דלאו דוקא בעביד מצוה ולא נצרך לדחוק ולפרש במשנה דר' יוסי מיירי בלא יצא בו ולתרץ דוקא בשהפכו, רק כסתמא דמשנה בשם ר' יוסי דמשמע דמיירי בכל אופנים אף דמדאגבהיה נפיק בי' ומגופא דמשנתינו יליף ר"ה דינו כיון דהוא מפרש דברי ר' יוסי במשנה בפשיטות דאף דכבר יצא בו פטור, ולמה לו לחדש בדברי ר' יוסי דמיירי באופן דלא יצא כאביי ואשר באמת גם לדברי אביי כבר הקשה בשו"ת נטע שעשועים סי' ח' דמנ"ל לפרש כן דברי ר' יוסי הא חזינין בש"ס פסחים דע"ב ע"א דגם ר"מ ס"ל השוחט לאימרי ציבור פטור אע"ג דקדים ושחטינהו לאימרי ציבור ברישא ודילמא גם ר' יוסי ס"ל כר"מ עיי"ש והרמב"ם באמת סובר דגם בלא עשה מצוה פטור וא"כ פוסק כר"ה בפי' דברי ר' יוסי ולא כאביי ולכך איננו מוכרח להביא כשהפכו דהא גם באם כבר יצא דשוב לא יעשה מצוה פטור, ומיושב כל הקושיות של הכפו"ת דהא דלא הביא הרמב"ם ז"ל בלולב באם לא מצא הבקי בביתו שלא עשה מצוה דחייב, ז"א דהא אדרבה הרמב"ם סובר דגם בלא עביד מצוה פטור והא דלא הביא דינו דר"ה משום דכבר גילה לנו הרמב"ם ז"ל דעתו בהא דמל של אחד בשבת בשבת ובהא דנמצא טריפה בסתר ובשאר מקומות כמו בהא דלהעלות תינוק וכדומה דלא בעינן עביד מצוה דוקא, ולשפת יתר יהי' להביא עוד דינו דר"ה, די לו שאינו מביא תי' אביי כשהפכו, וכבר ידעינין דינו של ר"ה בשיטת ר' יוסי: יא) ובזה יבוא לנכון קושיות שו"ת ר' משולם איגרא חאו"ת סי' כ"ת דאיך נקרא לר' יהושע טעה בדבר מצוה ועשה מצוה הא שאר זבחים שזובחו אחר תמיד של בין הערביים פסול, ותי' דמיירי בעולה של מחוסר כפורים, אכן