בית יחזקאל (מיכלסון) לח

ד"ה והראנו בבנינו ע"ש דפח"ח, ועי' בס' בית הלוי פ' תולדות ד"ה ויצא הראשון בכונת גמ' פסחים דף ה' אני נגלה לכם ראשון ובונה לכם ראשון, דהראשון עדיין לא נבנה, ורק לע"ל יבנה הקב"ה כביכול לבית ראשון, ומביא שם מזוה"ק פנחס בפ' דגדול יהי' כבוד הבית, והבית השלישי שאין בנינו בידי בו"ד כראשונים נקרא ראשון והבית הראשון וכן השני וכל מה שהי' לישראל הי' רק הכנה להשלישי ומוקדמים להראשון ע"ש דפח"ח וש"י: וראיתי בס' ילקוט הגרשוני בסוף תהלים ביה"ר ותמהר ותחיש לגאלנו ותבנה בית מקדשינו ותפארתנו, שפי' עפימש"כ בשו"ת מהר"ם שיק (חיו"ד סי' רי"ג) נ"מ בין קץ של אחישנה לקץ בעתה, דהרמב"ם בה' מלכים כ' שמלך המשיח עתיד לעמוד וכו' ויבנה ביהמ"ק, ויקבץ נדחי ישראל, וקשה הא מבואר ברש"י בר"ה ד"ל. וסוכה דמ"א דבנין של עתיד יבנה ע"י שמים, ואיך קאמר הרמב"ם דמלך המשיח יבנה ביהמ"ק, ותי' דזה תלי' בשני קיצין הנ"ל, דאם יהי' קץ של בעתה יהי' הכל כסדר שכ' הרמב"ם, אבל אם יהי' קץ של אחישנה אז יהי' הכל במהירות ומהרה יבנה ביהמ"ק בידי שמים ע"ש, ובישוב קושי' הטורי אבן ר"ה די"א, וז"ש ותמהר ותחיש לגאלנו, שיהי' קץ אחישנה, ואז ותבנה בית מקדשנו ותפארתנו, כלומר ותבנהו אתה בעצמך ע"ש, וזה י"ל מדוקדק בגמ' סוכה שם, מהרה יבנה המקדש, דרק ע"י שיבנה ע"י שמים והבן: ממילא ניחא גם כאן דאנו מבקשים במהרה במהרה בימינו בקרוב, ועי' בהגש"פ עם פי' חתנ"ס בשם המחצית השקל ז"ל ע"ד גמ' גיטין דפ"ח מהרה דמרא עלמא הוה חתנ"ב שנים וכו' ואנו מתפללים שיהי' במהרה לפי ימינו ע"ש דפח"ח, ובקץ דאחישנה אז, אל בנה, אל בנה וכו', היינו הקב"ה: בכבודו ובעצמו, וזה גם בבהמ"ז ובנה ירושלים וכו' במהרה בימינו וכו' ע"ד הזוה"ק (וירא. דקי"ד) ע"ש, גם בשמ"ע ולירושלים עירך כו' ובנה אותה וכו', ועי' קהלת (ה' ח' ט') וברש"י וש"ח שם, ובשמ"ע למוסף דיו"ט בנה ביתך וכו' וכונן מקדשך וכו', ועי' כאבדר"ג פכ"א, ובפיוט לכל נדרי ד"ה סלח נא וכו' ובנה אולמך, ועד"ז נ"ל בדיוק במדרש רבה בהעלותך פט"ו וכשישוב הקב"ה ברחמיו ויבנה ביתו והיכלו ע"ש, היינו במהרה ע"י הקב"ה, (ובירשי' ל"א), עוד אבנך ונבנית וע"ש ברש"י דפח"ח, ועי' בהגש"פ אגדת אזוב ד"ל ביאור הב' הנה אנכי שולח לכם את אליהו הנביא לפני בוא יום ה' הגדול והנורא, עפ"י פלוגתת ר"א ור"י אי בניסן או בתשרי עתידין להגאל, והנה בעשירי בניסן הוא יום הגדול, אשר ע"כ נקרא שבת הגדול, ועשירי בתשרי הוא יוה"כ יום הנורא, אמנם בין כו"כ יבוא אליהו מקודם לבשר, ולכן א' הנה אנכי שולח וכו' לפני בוא יום ה', באיזה אופן שיהי' או הגדול בניסן או הנורא בתשרי ע"ש: בגמ' ברכות דף כ"ח ע"ב ת"ר כשחלה ר"א וכו' וכשאתם מתפללים דעו לפני מי אתם עומרים וכו', כבר פי' דלכאור' ההרגש מבואר מאי קאמר דעו לפני מי, אפי' קטן כבר שבע ג"כ יודע למי מברכין, וכעובדא (ברכות דמ"ח) באביי ורבא, ויותר הי' נאות לומר, דעו האיך אתם מתפללים, אכן ידוע לחכמי המדרשים כי המלאכים במשמרותם אין להם לומר שירה למעלה עד שיאמרו ישראל מתחלה שירה למטה שנא' ברן יחד כוכבי בקר, אלו ישראל דומים לכוכבים שנא' ומצדיקי הרבים בכוכבים, והדר ויריעו כל בני אלהים, (חולין דצ"א), וי"ל דהוא הטעם אשר המלאכים שואלים בר"ה וביוהכ"פ מפני מה אין ישראל אומרים שירה בר"ה, (ר"ה דף ל"ב) ולכאור' מה טעם בשאלתם, מה להם לשירת ישראל אבל אחר כי שירת