בית יחזקאל (מיכלסון) שפח

לא קפיד אם עשה מצוה או לא שהרי בהי' לו שני תינוקות ומל את של אחר השבת בשבת פוטר ר"מ וכו' עיי"ש והוא כדברינו עתה דמל בתוך זמנו חשוב לא עשה מצוה וכן הוא שיטת הרמב"ם ז"ל: ט) ולפי"ז יבוא על נכון סוגיות הש"ס סוכה דמ"ב ע"א ויהי' מיושב פסקו של רבינו הרמב"ם שם דאיתא במתני' ר' יוסי אומר יו"ט הראשון של חג שחל להיות בשבת ושכח והוציא את הלולב לרה"ר פטור מפני שהוציא ברשות ואיתא בגמ' אמר אביי ל"ש אלא שלא יצא בו אבל יצא בו חייב ופירש"י וז"ל אבל יצא בו קודם שהוציאו תו לא טעה בדבר מצוה הי' ולא טרוד מהשתא במצוה לעשותה ופריך הגמ' הא מדאגבי' נפיק בי' וא"כ ה"ד לא יצא בו אמר אביי כשהפכו וכתבו התוס' ד"ה אמר אביי דהכא אזלינן דמצות אצ"כ דאי ס"ל מצ"כ א"ש בפשיטות דמיירי שלא נתכוין לצאת, ורבא משני כגון שנטלו בכלי, והנה הרמב"ם בפי' המשניות במס' סוכה נקט נמי להני גוונא דמיירי שלא יצא עדיין כגנן שהפכו או נטלו בכלי דאי כבר יצא לא הו"ל טעה בד"מ ועיי' בס' כפו"ת דלכאור' משמע דהכא גבי לולב מאצ"כ דאל"ה לא בעינן לאוקמי כשהפכו, וע"כ דלולב כיון דהוי מצוה ע"י מעשה אצ"כ, ולא דמי לשופר דלא הוי רק שמיעה בעלמא דבעינן כוונה אמנם בפ"ב מה' שגגות לא הביא הני אקומתא כשהפכו רק נקט סתמא המוציא את הלולב ביו"ט הראשון של חג שחל להיות בשבת כדי לצאת בו והעבירו ד"א ברה"ר פטור שהרי ברשות הוציא ולא נקט כלל כשהפכו, א"כ י"ל ב' דרכים בדברי הרמב"ם או דס"ל אפי' כשכבר יצא נמי הו"ל טעה בד"מ ולא כאביי או דס"ל מצ"כ אפי' במעשה ולא דמי לאכילת מצה דלא בעי כוונה משום דהתם נהנה עכ"פ כמש"כ הב"י או"ח סי' תע"ה בשם הר"ן ר"ה דכ"ח והנה הכ"מ בהלכות שגגות כ' דמשו"ה נקט הרמב"ם כדי לצאת בו לאשמעינין כאביי דמיירי שעדיין לא יצא ולפי"ז ע"כ צ"ל דמשו"ה לא נקט הרמב"ם כשהפכו דלדינא ס"ל מצוה צ"כ וא"כ אפי' לא הפכו נמי לא יצא כשלא כיון לצאת ועיין לזקיני מאורן של ישראל התויו"ט סוכה שם מה שנתקשה בדברי הרמב"ם שם. ולדברינו ניחא די"ל הרמב"ם לא פירש בכונת אביי דל"ש אלא שלא יצא בו אבל יצא בו חייב כפי' רש"י ז"ל דאם יצא בו תו לא טעה בדבר מצוה הוא ולא טריד מהשתא במצוה לעשותה רק דאביי בשיטת ר' יוסי סובר כר"ש אליבא דר' יהושע דטעה בד"מ דפטור הוא רק אם עשה מצוה ע"י האיסור אז המצוה פוטרתו, אבל באם כבר יצא בו חייב משום דלא יעשה עוד מצוה בזה והוי כטעה בדבר מצוה ולא עשה מצוה, וחפשתי ומצאתי בס' איגרא רמא בחי' לסוכה שכ' והנה בס' כפו"ת הקשה דלפי סברת הרמב"ם דאפילו אם כבר מל של שבת מ"מ פטור הואיל דמקודם שעשה המצוה הי' טרוד וא"כ לפטור אפי' אם כבר יצא בהלולב אך לפמ"ש דבאמת שיטת דבעינן דוקא עשה מצוה ל"ק משום דהא עכ"פ אם כבר יצא לא עשה השתא מצוה והרמב"ם כ' רק אם השני הי' של ע"ש, ואם השני הי' של אחר השבת ע"ז לא קאי דכבר מל של שבת יע"ש בכ"מ וכו' עכ"ל וכדבריו בשיטת הרמב"ם פירשתי בשיטת אביי ובטעמו דלכך באם כבר יצא בלולב חייב משום דאביי סובר דבטועה בדבר מצוה בעינן עושה מצוה וזה לא יעשה עוד מצוה כיון דכבר יצא כנ"ל: י) והנה איתא שם אחר דברי אביי א"ר הונא אומר הי' רבי יוסי עולת העוף שנמצאת בין אגפיים וכסבור חטאת העוף היא ואכלה פטור מאי קמ"ל דטעה בד"מ פטור היינו הך מה דתימא התם הוא דטבד"מ פטור היינו דעבד מצוה אבל הכא דטעה בד"מ ולא עבד מצוה אימא לא קמ"ל עיי"ש והקשה הכפו"ת ק"ל מנ"ל לרב הינא דר' יוסי ס"ל אפי' לא עבד מצוה ורש"י הוקשה לו זה ותירץ דכך שמיע לי' מרביה