בית יחזקאל (מיכלסון) שפד

דלכתחילה מצותו בלילה כיון דדיעבד כשר לא הוי דומיא דתמיד ומסתברא דדומיא דאמיד בעינן עכ"ל וכל זה ניחא לענין קרבנות דדמי להדדי כיון דקצירת עומר ג"כ קדשים וילפינן מקדשים דתמיד אבל מצות מילה דדחי שבח צוה לנו ה' ביום אפי' בשבת משום דלכתחילה מצות מילה ביום ח' עכ"ל, וכן תי' גם בשאג"א שם מקודם וא"כ י"ל דחשיב שפיר כעושה מצוה גם בתוך זמנו, ועיי"ש בק"נ שכ' והלכה שאין צריך להטיף ד"ב אם נימול תוך ח' כמש"כ רבינו והרשב"א בתשובה, אע"ג דלא עביד מצוה כדאמרינן לקמן דקל"ז, (ואשר מהא דקל"ז בתינוקות מביא השאגת אריה ראייתו דחשיב לא עביד מצוה כנ"ל), מ"מ העביר חלק הערלה מבשר קודש, וכ"כ הרשב"א דגם עכו"ם המל תוך ת' דהוי כמחתך בשר בעלמא מ"מ א"צ הטפת דם, דעכ"פ אין כאן ערלה ואין צריך תיקון יותר עכ"ל, א"כ שפיר נוכל עכ"פ לומר דהן אמת דשם דקל"ז יש חילוק בין ר"מ לר"ש אליבא דר"א ור"י ובמל של א' בשבת בשבת חשיב לא עביד מצוה היינו דאינו מצוה מן המובחר או דאינו מצוה גמורה, אבל לא גרע משירי מצוה או: מלחלוחית מצוה כיון דהעביר חלק הערלה מבשר קודש כדברי הק"נ הנ"ל: ד) והנה ראיתי בס' פני אריה פ' תזריע שהק' בהא דקאמר בש"ס שבת דף קל"ב ר"א ב"י אמר אמר קרא שמיני ואפילו בשבת וכו' האי תנא מעיקרא וכו' ה"ק שמיני ימול אפילו בשבת ומה אני מקיים וכו' אבל מילה דחי' מ"ט קו"ח הוא ומה צרעת דותה עבודה ועבודה דוחה שבת או אימא וכו' ת"ל ביום ואפילו בשבת עיי"ש, והקשה לשיטת הפוסקים דנימול בתוך ח' אין צריך להטיף ממנו ד"ב א"כ האיך יליף ק"ו דמילה דוחה שבת מצרעת דדוחה עבודה ועבודה דוחה שבת הא העבודה דדוחה שבת היינו כפירש"י היינו שזמנו קבוע שא"א לעשותם מאתמול כפירש"י דהיינו תמידים ומוספים שזמנם קבוע ע"ש משא"כ במילה דאי נימול לע"ש שפיר דמי וא"כ לא דמיא כלל לעבודה ואלא ע"כ דגם במילה בחל תוך ח' לא תיקן כלל וצריך לחזור ולהטיף וכו' עיי"ש הן אמת דלפי מה שפי' השאגת אריה בכוונת הרא"ש דהא דאין צריך להטיף ד"ב הוא משום דהוי מעות שלא יוכל לתקן ובזה דמל בע"ש אינו מקיים כלל מצות מילה אדרבה מבטלה לגמרי לעולם דבהגעת זמן מצותו א"א לקיימה כיון דאין לו ערלה שכבר נחתכה קודם זמנה וכאשר תירץ בזה קו' הש"ך א"כ גם מכאן לא קשה כלל, אבל באמת גם לפי מה שכיון הש"ך בכונת הרא"ש מ"מ לא קשה כלל וכמוש"כ בקרבן נתנאל: ה) ועיין בחידושיי בריש ברכות דהבאתי מס' סידורו ש"ש שורש רביעי דכ' דהא דהרא"ש אי צריך להטיף ד"ב או לא תלי' בטעמים אי משום רחמנות או גזירות וא"כ הרמב"ם דסובר במו"נ ח"ג פמ"ח דהוי משום רחמים ועיין מעון הברכות דל"ג בסתירות פסקי הרמב"ם בזה א"כ ע"כ סובר כהרא"ש דא"צ להטיף ד"ב והבן וא"כ ניחא הא דמל של אחר השבת, (ועיין לעיל סי' נ"ז): ו) והנה יש להביא ראי' דכונת הרא"ש ז"ל כמו שפי' הש"ך דהוי כמו שעשה בדיעבד קצת המצוה מהא דהקשה בשאגת אריה על דברי עצמו דאם נאמר דבמל בתוך ח' לא עשה מציתו כלל ואדרבה עוד ביטל מצות מילה א"כ מדוע במל של אחר השבת בשבת מבואר במשנה שבת דקל"ז דחייב הא מבואר לעיל דק"ו ע"א דמקלקל בחבורה פטור והא דאיצטרך קרא למישרי מילה משום דמילה מתקן גברא הוא שמקיים מצות מילה ע"י חבורה זו א"כ הכא במל של אחר השבת בשבת שלא עשה שום מצוה בחבלה זו א"כ הכא במל של אחר השבת בשבת שלא עשה שום מצוה בחבלה זו שמל קודם זמנו ואין כאן משום מתקן גברא, וה"ל מקלקל בחבורה זו וליפטור הן אמת דהשאג"א תירץ שם דאולי יש לומר דאע"ג דבמל בתוך זמנו לא עשה כלום אפ"ה לענין שבת חייב משום מתקן