בית יחזקאל (מיכלסון) שפב

רס"ח הלכות גרים דבנולד מהול צריך להטיף ממנו דם ברית ואין מברכין עליו ע"ש ס"א, וכ' שם הש"ך ואין מברכין, לפי דמספקא לן אי מטיפין או לא, הלכך מספק יש להחמיר ולהטיף ד"ב אבל אין מברכין מספק עי"ש וביו"ד סי' רס"ה ס"ג בזה, ושם בסי' רס"ח ס"ה מובא דהמל את הגרים מברך ברוך אתה ד' אמ"ה אשר קב"ו למול את הגרים, ואח"כ מברך בא"י אמ"ה אקב"ו למול את הגרים ולהטיף מהם דם ברית שאלמלא דם ברית לא נתקיימו ש"ו וכו' וחותם ברוך אתה ד' כורת הברית (כן הגיה בפרישה הובא בבאה"ט שם), אבל בנולד מהול ליכא שום ברכה כלל כנ"ל: אכן מבואר בס' כורת הברית דצ"ג דאף דאין מברכין הברכות הנ"ל אבל לכ"ע אומרים התפלה על הכוס מדברי המתחיל אלקינו וא"א קיים וכו' או קיים את האיש וכו' אף כשרק מטיפין, וקצת ראי' ממ"ש בפרד"א פמ"ח דקראו למשה שם כשמלוהו לח' אף שנולד מהול כמ"ד בסוטה פ"ק וכו' ע"ש, ע"כ נכון לעשות כן ועל הכוס ליתן לו השם אברהם כנהוג: ב) אגב אכתוב לך בענין הטפת ד"ב מה שאמרתי ת"ל בהא דכתב הרמב"ם פ"ב מה' שגגות ה"ח כל העושה מצוה ובכלל עשייתה נעשית עבירה שחייבין עליה כרת בשגגה ה"ז פטור מחטאת שהרי עשאה ברשות וכו' וכן מי שהיה לו ב' תינוקת אחת למול בשבת ואחת למול בע"ש או בא' בשבת ושכח ומל שניהם בשבת פטור שהרי יש לו רשות למול א' מהם בשבת ושבת דחוי אצלו ומצוה עשה אע"פ שהם שני גופים וכו' עוד כ' שם שחט זבחים אחרים לשם פסח בטעות אם ראוין לפסח פטור וכתב הכ"מ דבפסחים משמע דתלוי בפלוגתא דר"מ ור"ש בתינוקות דפליגי אליבא דר' יהושיע דלר"מ פוטר ר' יהושיע בטעה בדבר מצוה אע"ג דלא עשה מצוה כלל ולר"ש הא דר' יהושיע פוטר הינו דווקא בעשה מצוה כגון שמל של ערב שבת בשבת אבל אם מל של אחר השבת בשבת גם לר' יהושוע חייב אף דטעה בדבר מצוה כיון דלא עשה מצוה, והנה הרמב"ם פסק בתינוקות כר"מ דגם במל של א' בשבת בשבת פטור ובזבחים פסק כר"ש, וכן מבואר שם בהרמב"ם במי שהיה לפניו בלילה צלי של פסח ונותר מן הקדשים ונתכוין לאכול צלי שהוא מצוה ושגג ואכל הנותר ה"ז חייב שהרי לא עשה מצוה באכילה זו וכן כל כיוצא בזה וקשה מהא דמל של אחר השבת בשבת דפטור ועיי"ש בלח"מ מה שהקשה על הרמב"ם, ולענ"ד דהנה הרא"ש כ' בפ' ר"א דמילה סי' ה' דקטן שנימול תוך שמונה אין צריך להטיף ממנו דם ברית ומביא ראי' מדאמר בשילהי פירקין דהיכא דקדם ומל של שבת בע"ש שלא נתנה שבת לדחות עיי"ש וכן הובא להלכה בהג"ה בש"ע יו"ד סי' רס"ב א"כ י"ל דהמל של א' בשבת בשבת אף דהוי תוך זמנו מ"מ עביד מצוה קצת מיקרי אף דלכתחילה אסור לעשות כן אפ"ה הוי קצת מצוה כיון דחזינן דא"צ להטיף דם ברית שנית, ולא דמי להא דאכל בשר נותר דלא הוי עושה מצוה כלל, אבל במל של א' השבת בשבת לא גרע מהא דזבחים ששחטן לשם פסח דר' יהושיע פוטר ופירש"י (פסחים דע"א ע"ב) דקסבר טעה בדבר מצוה ועשה מצוה כל דהו פטור מחיוב חטאת שבה וכו' משמע דמצוה כל דהו די לפוטרו ועיין ברש"י פסחים דע"ב: ד"ה דמחייב שכ' דאין שם לחלוחית מצוה אבל הכא וכו' עיי"ש משמע דאין צריך דוקא מצוה גמורה ולא גרע הא דמל של א' בשבת מלחלוחית מצוה, ועוד ראי' לזה מהא דמוקי אביי בש"ס סוכה דף מ"ב ע"א הא דר' יוסי בשהפכו ומקשים על הרמב"ם בפ"ב מה' שגגות שמביא הא דר' יוסי ולא מביא בשהפכו וכ' בס' כפו"ת שם לתרץ וז"ל ואפשר דטעמו דהרמב"ם דלא אייתי הנך שינויי משום דסוגיא דהכא סברה כיון שהגביהו יצא בו והנענועים הם שיורי מצוה ולא חשיבי