בית יחזקאל (מיכלסון) שפא

הריני נוטנ את האם וכו' שהקשה על זקיני הח"צ דא"כ קשה בהא דקאמר הגמ' טעמא דכתב רחמנא תשלח הא לא"ה ה"א לדבר מצוה לא עשה ול"ת הוא ואין עדל"ת ומאי קושיא לימא דהך תשלח איצטרך להיכא דנוטל רק את האם לדבר מצוה ומניח את הבנים ואין בזה רק עשה לבד וה"א דהך עשה דוחה עשה משום דגדול השלום וכו' אכן להנ"ל ניחא דגם זקיני הח"צ מודה דסוגיות הגמ' כאן קאי דלא כר' ירמיה ואשר כן חזינין מתירוצא דר"כ כאן דבלוקח האם לבד איכא הלאו: וגם מה שהק' בל"א מלשון רש"י בעוד שהאם על הבנים. ועפ"י הרא"ם ל"ק וכ"מ שהק' באמת הל"א על הרא"ם ואדרבה מרש"י וישלח ראיה פן יבוא והכני, וכן אם על בנים, שוב ראיתי עתה בזה בס' מור ואהלות, ובס' פרדס מרדכי, ובס' דבש וחלב פ' תצא, וראיתי בס' דברי שאול תצא בשם ס' יסוד מורא מהראב"ע שער ט' וז"ל ואריכות ימים על שלה"ק לא על לקיחת הבנים שהם רשות, מבואר כדעת ז' הח"צ, ועי' בס' משנת חכמים ה' יסוה"ת בצ"פ סק"ד, ובשו"ת אמרי שפר בסו"ס מרגניתא דרב סי' ז', ובס' שושנת העמקים כלל ב': והנה במורה נבוכים ח"ג פמ"ח סותר עצמו לחיבורו היסוה"ח כמבואר באריכות בס' מעון הברכות לדף ל"ג, ועיין שיטת הרמב"ם על פי שכתבתי בחי' בסוגיא דטעה בדבר מצוה דסובר כהרא"ש דפר"א דמילה דמל בתוך ח' אינו צריך להטיף ועיין בס' סידורו של שבת ח"א שורש רביעי ענף א' אות ה' בזה דאם צריך להטיף תלי' בטעם אי משום רחמנות אי משום גזירות עיי"ש וניחא שפיר והבן: ועיין בעיון יעקב סוף חולין במשנה לא יטול אם וכו' דהי' הו"א דרחמנות דאדם עדיפא ותמוה דבגמ' דקמ"א ע"א איתא הו"א משום הבאת שלום בין אשתו לאשתו הי' ההוי אמינא דניקח לטהר וכו', אכן י"ל דזאת באמת סברת הגמ' דהבאת שלום שהאדם מרוחק מביתו ועי"ז דניקח לטהרו יבוא לביתו ולקונו ועדיף הרחמנות על האדם מעל האם שיתרחקה מקונה והיינו הך והבן: ועיין בלב אריה חולין דקמ"ב ע"א דכ' רבים חתרו למצוא קשר וחבור לזה הק"ו ומה מצוה קלה להך דלא יטול וכו', אכן י"ל דכונת המשנה ומה מצוה קלה שהוא כאיסור, היינו תרי מילי, אחד שהוא מצוה קלה, (עיין בתולדות יצחק מנעזכיז ז"ל בח"ת לסוכה אל תהי' מצות סוכה קלה וכו' בפיוט, ובש"ס ע"ז מצוה קלה יש לי ושוכה שמה), ושנית דהיא כאיסור, ופרש"י בלא חסרון כיס, והענין קלה משום דקאי על מה דקדום דלא יטול לטהרת מצורע, וא"כ אם היה נוטל לטהרת מצורע היה ג"כ מקיים מצוה ועוד עשה דהבאת שלום כנ"ל בגמ', וכעין שפירשתי בשם עיון יעקב דאז הוי הרחמנות על האדם, ועכ"ז אם עושה מצות שלה"ק אף דנשאר רק מצוה קלה כיון דאין יתרון משלה"ק על טהרת מצורע א"כ י"ל ק"ו למצוה חמורה היינו בעת שעושה המצוה ואם לא היה עושה כן לא הי' מקיים מצוה כלל והבן: ידידך. סימן נח ב"ה א' עקב י"ד מנ"א תרע"ג פלונסק. לכ' בני יקירי האברך המופלג איש אשכולות וכו' מ' שמואל שמעלקא פנחס נ"י מיכלזאהן מ"מ, שו"ב, ומוהל, בק' לונדון. א) מכתבך קבלתי, וע"ד שאלתך בעובדא שבא לידך, אודות הטפת דם ברית הגר שנולד מהול אין לעשות ברכה כמבואר בש"ע יו"ד סי'