בית יחזקאל (מיכלסון) שעד

י) עוד יש לתרץ סתירות הסוגיות דהא לכאורה קשה מה מקשה הש"ס בברכות מצהב"ע הוא הא עדל"ת וגם לאו הבא מכלל עשה מיקרי ל"ת לענין דחוי' עיין בהרשב"א כתובות דף מ"ם ועיין בשו"ת ח"ס חאו"ח סי' ק"ן וא"כ לדעת הראשונים דר"א הי' צריך עשרה לקרות פ' זכור דהוא דאורייתא נימא עדל"ת ועיין בשו"ת שאגת אריה סי' צ"ו שהקשה בכל מצהב"ע דנימא עדל"ת ותי' דהא דאמרינן מצהב"ע הוא באם אינם מתאחדים כל הכללים ודינים השייכים לעדל"ח עיי"ש וא"כ כאן י"ל דאין שייך לומר עדל"ת משום דלא הוי בעידנא דמיעקר לאו מקיים עשה ולכך משני הגמ' מצוה דרבים שאני הכוונה הוא דהא דעת השבלי הלקט סי' צ"ז הובא במגן אברהם סי' תמ"ו סק"ב דבמצוה דרבים עדל"ת ואין צריך להיות בעידנא, וזאת שייך דוקא בברכות אחר דהתרצן נקיט בלשונו לדבר מצוה שאני אבל בגיטין דקאמר מצוה שאני תו לא קשה מהצב"ע הוא דהא באמת י"ל עדל"ת ומיירי דהוי בעידנא כמו דאיתא בש"ס כתובות דכ"ח קראו רבו לעלות לתורה זהו שיחררו ונוכל לומר דגם ר"א שיחרר עבדו באופן זה דקראו לתורה והוי בעידנא וזה דווקא בגיטין דאיתא מצוה שאני משמע שהי' השיחרר עם המצוה, היינו עם קריאת פ' זכור, אבל בברכות איתא לדבר מצוה משמע דהשיחרר לא הי' עם המצוה גופא רק בענין אחר שיהי' משוחרר לדבר מצוה וא"כ לא הוי בעידנא ולא שייך עדל"ת ומקשה מצהב"ע הוא והבן: וכבר כתבתי בענינים אלו בס' דגן שמים דף כ', ודף ס', ובקונטרסי דברי השירה בסו"ס שירת ישראל (ד' ירושלים תרנ"ז) בתשובה משנת תרמ"א, ובס' ילקוט הגרשוני חאו"ח סי' קנ"א, ועי' בס' פינות הבית אות ל"ח: והנני ידידו ש"ב. סימן נו ב"ה כ"ו שבט תרס"ז פלונסק. לכ' ש"ב הרה"ג חו"ב מ' מתתי' יחזקאל גוטמאן בהגאבד"ק יאס שי'. א) מכתבך קבלתי והצעת לפני לתרץ קושי' זקיני הגאון בשו"ת שער אפרים סי' ל"ח למה לרב (שבת כ"א) מדליקין בכל השמנים הא בשמן של תרומה טמאה דלשרפה עומד וכתותי מיכתת שיעורי', ונ"ח בעי שיעור, ותירצת עפ"י הרא"ש בר"ה דף כ"ח דבע"ז של ישראל דאין לה ביטול כחותי מכ"ש, אבל בע"ז של עכו"ם דמועיל ביטול לא מיכתת שיעורי', וא"כ כאן באותו שמן מתרומה טמאה דיכול להתבטל בשמן טהור ע"י טיפטוף מצירצור קטן כמו שפסק ביו"ד סי' קל"ד סק"א לגבי יין נסך דאם עירה יי"נ מצרצור קטן לתוך הבור של יין אפילו עירה כל היום כולו ראשון ראשון בטיל, ושוב לא הוי מיכחת שיעורי' ונוכל להדליק בשמן שריפה בחנוכה דבעי שיעור. עכת"ד וכשאני לעצמי הגדתי בזה בילדותי ת"ל לתרץ קושי' זקיני הגאון ש"א הנ"ל וגם ליישב קושי' הפני יהושע על ר"ה דאמר שאין מדליקין בין בשבת בין בחול, הא בין השמנים הפסולים לשבת הוא שמן של תרומה טמאה, ולמה אין מדליקין בחנוכה בחול, הא שמן של תרומה טמאה דולק יפה ונמשך אחר הפתילה: אכן י"ל דהאחרונים מקשים בשם ס' זרע יעקב בשבת דף כ"א לתי' הב"י באו"ח סי' תר"ע דה"ט דח' ימי חנוכה מפני שחלקו השמן שבפך לח' חלקים וגם בלילה הראשון היה הנס, דלמה הוצרכו לסמוך על הנס הלא היה להם שמנים טמאים והו"ל לערות דרך צרצור קטן השמנים טמאים לתוך אותו השמן הטהור שמצאו בפך וקיי"ל ביו"ד סי' קל"ד דקמא