בית יחזקאל (מיכלסון) לו

לקבלינהו בשמחה, והשיב להם שילכו לביהמ"ד אל ד' זושא ששותה מיטין בלילקע: ציבור והוא יגיד להם פי' המשנה, הלכו לביהמ"ד וסיפרו הדברים לר' זושא, ופתח פיו בשחוק ואמר, זה תימה גדולה בעיני שציוה המגיד לשאול אותי דבר זה, הרי שאלה זו צריכים הייתם לשאול לאיש שכבר עבר עליו איזה דבר רע ח"ו, אבל לדידי אין זה שייכות כלל כי מעולם לא הי' לי עדיין שום דבר רע אפי' רגע א' מכל ימי חיי, כי אני יש לי ב"ה כל טוב מיום הולדי ועד עכשיו ומאין אדע ענין קבלת הרע בשמחה בך השיב להם, וכיון שהם ידעו היטב אשר הרבי ר' זושא היה כל ימיו עני מדוכא גדול, כבר הבינו מזה שכיון שהוא מקבל באמת באהבה אינו מרגיש כלל שהוא רע וזה ענין לקבלינהו בשמחה עד שלא ירגיש כלל שהוא רע כל עיקר ע"ש, ובהק' ס' בוצינא קדישא: ועי' בס' שפת אמת לחנוכה דצ"ד, די נחש יון לבטל מהיראה וכריעה וע"ש בענין יוסף, וי"ל כי אברך הוא שכל ברכים כורעים כרש"י, וזה ואח"כ נגש יוסף ורחל וישתחוו ע"ד הזוה"ק נגד השכינה, וזה מדת יוסף הודאה על הרעה, וזה ברכה בעת הכריעה, היינו בעת צרה, וברש"י תהלים (ס"ח ח' כ'), וזה י"ל ענין (השמו"ר פ"א) ויקם מלך חדש וכו' אשר לא ידע את יוסף וכו' למחר וכו' לא ידעתי את ד', ולכאו' מה תלי' זב"ז, ועי' דברי יחזקאל שמות, אכן ביוסף אנו רואין המדה כשם שמברכין וכו' דרעה לטובה יחשב לו, וענין למה הרעות וכו' אבל באמת קישוי השיעבוד הי' לטובה להשלים הד' מאות שנה בנודע ממפורשי', וזה מי שלא ידע את. יוסף, היינו מדתו להשיג בחוש שכל הדעות המה לטובה, ולהביא ראי' לעצמו מיוסף ממה שקרה לו, עתיד ג"ב לומר לא ידעתי את ד', ועי' שפת אמת תצא דמ"ז, ד"ה בפסוק השמר בסוף המאמר, והיינו שלא יבין פרעה כי השי"ת מתנהג ברחמים וגם זו לטובה שע"י קישוי השיעבוד נשלם הזמן, ועי' ישמח ישראל לפורים אות נ', והגש"פ נטפי מים במ' מה נשתנה, ועי' בס' בית משולם רב"ג לחו"ז הגה"ק ר' משולם זלמן אשכנזי אבד"ק לובלין, ושם דמ"א בפי' הקורא הלל למפרע, ופי' מי חכם וכו' ויתבוננו וכו' בשם הגה"ק הרד"ב מפרשיסחא, וישמור אלה ע"ד ואביו שמר את, הדבר, ואם ממתינים לבסוף נודע שהי' חסד מה': ובמק"א כתבתי דהמפורשי' הק' למה לא סיבב הקב"ה מכירת יוסף לא ע"י האחים, רק בדרך פשוט, היינו בעת שיוסף הי' תועה בשרה, טרם שבא לאחיו ימצאו אותו הישמעאלים ויקחו אותו בחזקה למצרים וימכרהו, אכן במה שמק' למה לא הודיע יוסף לאביו, חדא מתורצת בתברת', עדש"כ הגה"ק הרד"י ז"ל בס' לוחות עדות בגמ' ברכות דף קינה לדוד וכו' דיש עונש ע"י הסתר, ויש ע"י השגחה, ואם היא שלא כדרך הטבע הוא בהשגחה, וכאן שהי' ע"י אחיו דסתם ברא חיים וכו' שלא לצער אביהם הזקן אשר נפשו קשורה בנפשו, וגם חיים על אחיו, מזה דן יוסף שהכל בהשגחה, ומהראוי לסלק א"ע מכל פעולה, ולא הי' קינה ליוסף רק מזמור והבן, ועד"ז יש לפרש (בתנא דבי אליהו פכ"ו) ד"א אנכי ה' אלהיך קיימו יוסף וכו' כי התחת אלהים אני, ע"ד ששמעתי מפ"ק אדמו"ר זצ"ל בעל שפת אמת ביום ב' דחג השבועות שנת שא' בקודש פנימה לישב הקושי' בפסוק אגבי ה"א אשר הוצאתיך מא"מ, ולא אשר בראתיך, כי ג' מתנות טובות וכו' ע"י יסורין (ברכות ד"ה) תורה וא"י ועוה"ב, וע"י יסורי מצרים זכו לתורה, שנא' בהוציאך וכו' תעברון וכו'. וע"י יסורי מדבר ויענך וכו' זכו לא"י, וע"י יסורי גלות יזכו לעוה"ב, ומ"ת נחמה על הגלות, כי אנו רואין מה שזכינו לתורה ע"י יסורי מצרים, כ"ש מה שנזכה ע"י יסורי גלות עבל"ק, ועי' בית משולם דמ"ד: ובס' אמרי זאב דף מ"ב בפי' מה שא' יוסף