בית יחזקאל (מיכלסון) שמה

תי' בתוס' דבבעל אין הפרש בע"ד רבים ניחא אבל לתי' הב' קשה וכו' עיי"ש והנה אמרתי לתרץ בטוב טעם דהנה בפי' המשניות להרמב"ם (בכורות דמ"ו) הקשה דלמא יאמר הכהן לחכם נדרתי עד"ר ויש מצוה בהתירו ויתיר לו החכם ותי' דהא קיי"ל צריך לפרט את הנדר ודקדקו מזה המפורשים דהרמב"ם ס"ל כשיטת הרבינו אביגדור הובא בש"ך יו"ד סי' רכ"ח סקס"ט דבעל דעת רבים בדיעבד מהני התרה עיי"ש, וא"כ ניחא דהנה רב נחמן סובר אין צריך לפרט את הנדר כמבואר בסוגיא דידן וא"כ אם יתרץ לר"נ בעד"ר אכתי יקשה קושיות הפי' המשניות להרמב"ם דיש עצה לרמות את הבעל שצריכה היתר לדבר מצוה ויהי' מותר בדיעבד ולכן מתרץ דמדרינן לה ברבים דאז אין מועיל היתר אף לדבר מצוה כמו שהוכיחו בתוס' בשמעתין ד"ה אבל נשאת בסוף דבריהם וא"כ אין לחוש כלל והבן: אכן ראיתי בס' עיר מגרש שם שתי' קושי' הנ"ל הא דלא משני לר"נ נעד"ר וז"ל הקדוש ונלענ"ד עפ"י דפסקינן בש"ע בעד"ר אם. עברה הנדר יכול החכם להתיר או הבעל להפר אפי' עד"ר ועוקר הנדר מעיקרו ועיין בש"ע יו"ד בנדר לזמן שיש לה התרה גם לאחר שעבר כדי שלא יעבור עוד ע"ש היטב ועתו"ס דעל איסור שעה אחת אינה חוששת בנדר רק שלא תעמוד באיסור כל ימי' ועפ"ז קשה טובא מה מועיל נדר ברבים או עד"ר הא תוכל להתיר ולהפר והיינו שתעבור פעם א' ותאכל דעל איסור לפי שעה אינה חוששת ואחר שעברה פסקינן דיש התרה והפרה אפי' בע"ד רבים ומכ"ש נדר ברבים דקיל ממנה ותלך לחכם ויתיר לה או הבעל יפר לה דבכה"ג מהני הפרה והתרה כיון שכבר: עברה ואפי' למ"ד צריך לפרט ותפרוט שנדרה ע"ד רבים להסוברים דא"צ לפרט הסבה שבגללה נדר ועבפ"י ולא תפרוט שנדרה בשביל גבי' כתובה רק שנדרה ע"ד רבים ועברה יתיר לה החכם, וי"ל בדוחק בנדר שנדרה לכל ימי' חוששת לעבור גם לפי שעה ודוקא בנדר שלא תאכל ככר זה וזה דוחק ויותר נלענ"ד דהנה הטעם דהסוברים דבעד"ר אם עבר מפירין ומתירין משום דהוי כדבר מצוה להצילו מעונש עבירה ע"ש וניחא להו לרבים ע"ש היטב ועתו"ס דבנדר ברבים אף דקיל מעד"ר לענין התרה והפרה מ"מ למ"ד נדר ברבים אין לו הפרה אפי' לדבר מצוה אין הפרה וע"ש מלחא בטעמא ועיין במפורשים מזה ועפ"ז יש להמציא למ"ד נדר ברבים אין מפירין לא מהני הפרה והתרה אפי' כבר עבר הנדר כיון דבנדר ברבים אפי' לדבר מצוה לא מהני הפרה והתרה וכמו"ש תוס' ובזה עמדנו ליישב על נכון מה דלא משני הש"ס דמדרינן ע"ד רבים דא"כ הי' קשה כיון דאינה חוששת לאיסור שעה א' יש לחוש שתעבור ותאכל ואח"כ שוב מהני הפרה או התרה כיון שכבר עברה וכדפסקינן בש"ע וכן הכריע המשנה למלך בעבר הנדר מהני הפרה והתרה גם בע"ד רבים כמו לדבר מצוה ולכך משני דמדרינן ברבים ובנדר ברבים למ"ד אין הפרה לא מהני הפרה גם לדבר מצוה וממילא הדר הדין דלא מהני הפרה והתרה גם אם עברה הנדר וכנ"ל וזה ברור ונכון לענ"ד ודוק ועיין במשל"מ פ"ו מה' שבועות ה"ת בשם הרשב"א ז"ל עכ"ל: ח) והנה איתא בשמעתין זימנין דגייז לי' לדיבורי' וחכם מה דשמע מיפר ופי' רש"י בד"ה וחכם וז"ל אינו מיפר אלא לדעת וכו' פירות מין פלוני וברש"י בד"ה משום איסורא פי' וז"ל שמא על דבר איסור נדרה כגון על גיבוי כתובה וכגון יאסרו עלי כל פירות שבעולם וכו' ומקשים המפורשים דדברי רש"י צריכין ביאור כי למה פי' מעיקרא פירות מין פלוני והדר כל פירות שבעולם עיין בס' תפא"י לגיטין ולענ"ד לתרץ דהנה בתוס' ד"ה ליחוש כ' דעל משנתינו לא קשה דניחוש דלמא אזלה לגבי חכם דהי' נוכל לומר שתאכל לאלתר בפנינו כקו' התוס' בד"ה אבל נשאת, אבל לר"ה