בית יחזקאל (מיכלסון) שמ

לכלל הכל בחדא מחתא ולומר לא ישב אדם לפני הספר ולא יכנס למרחץ ולא לבורסקי וכו' סמוך למנחה עד שיתפלל, אכן לפי תירוצו י"ל משום דעיקר המשנה כאן במס' שבת הוא משום דלא ישב אדם לפני הספר לכן סידר ביחוד יסוד המשנה ממה דשייך לכאן ואגב כ' אח"כ שאר הענינים והבן] עוד כ' שם הח"ס והנה מה שסיים עד שיתפלל הוא לכאורה משנה שאינה צריכה פשיטא דאם התפלל דשרי, וצ"ל דסד"א דאסור עד שתחשך שלא ימהר להתפלל כדי שיסתפר או יאכל אח"כ ולא תהיה תפלתו רצוי' ובכונה וסברא זו כ' תוס' בפ' ערבי פסחים ק"ז, ע"ב ד"ה ואתי לאמנועי וכו' והר"ן פסק כן לדינא ה"א ה"נ אסור עד שתחשך קמ"ל נהי בפסח חיישינן להכי בתפלה דקולא לא מחמרינן כולי האי, והשתא לפ"ז שפיר אצטריך לאשמועי' הכא דבעלמא ה"א דוקא בשאר ימות החול דמותר להסתפר ולאכול כל אימת דבעי לא חיישי' שימהר תפלתו כדי להסתפר או לאכול דמה לו למהר הרי יש לו זמן להסתפר ולאכול כל אימת דבעי ואין זמנו בהול, משא"כ בע"ש דאינו נכון להסתפר ממנחה קטנה ולמעלה כמ"ש לעיל וכן לאכול כמ"ש בש"ע סי' רמ"ט סוף סעיף א' ולר' יהודה מדינא אסור עיין ר"פ ע"פ, וא"כ שפיר איכא למיחש שימהר להתפלל בבהילו כדי להסתפר ולאכול קודם ט' שעות ומשום האי חששא תיאסר עד שתחשך קמ"ל אפי' בע"ש אינו אסור אלא עד שיתפלל ושוב שרי משום דתפלה קילא וא"ש דתנן הכא בפירקן עכ"ל ולפי"ז מיושב קושיות הפנ"י דהא איכא למימר דבקושיות הגמ' נכלל שני קושיות על המשנה דאי נימא דסמוך למנחה גדולה האיכא שהות ביום טובא וא"כ למה לא ישב אדם לפני הספר הא יש לו שהות טובא וגם למה אמרו במשנה עד שיתפלל וכפי' הת"ס משום דהיה ההוי אמינא דגם אם התפלל לא משום שלא ימהר להתפלל כדי שיסתפר או יאכל, והלא באיכא שהות טובא בוודאי לא ימהר להתפלל כדי שיסתפר ויאכל, א"כ פשיטא דאם התפלל דשרי ולא הי' נצמח לנו טעות לאסור גם בהתפלל וא"כ אף דעל קושיא ראשונה דלא ישב אדם וכו' שפיר יש לומר כמש"כ הפ"י דאף דאיכא שהות אפ"ה יקדים משום זריזין מקדימין אבל אכתי קשה האיכא שהות ביום טובא ובודאי לא ימהר להתפלל ולמה כתב במשנתינו עד שיתפלל כדקדוקו של הח"ס ז"ל: ה) בסוכה דל"ח ע"א בתוס' ד"ה מאי, והא דמשמע בריש נזיר וכו' הנה הכפו"ת שם הקשה ודברי רש"י תמוהי' הרבה דאיך ס"ל דטעימת יין קידוש והבדלה הוי דאורייתא והנזיר יכול לשתות יין קידוש והבדלה והרי קידוש על היין אינו מוכרח דהרי יכול לקדש על הפת כמו על היין כדאיתא בפ' ע"פ דף ק"ו ע"ב דרב זמנין דחביבא עליו רפתא מקדש ארפתא זמנא דחביבא עליו חמרא וכו' ואע"ג דר"ת ס"ל דאין מקדשין על הפת מיהו דעת כל הפוסקים ורש"י מכללם ס"ל דיכול לקדש על הפת וכו' תו ק"ל על הבדלה איך ס"ל לרש"י דהבדלה על היין ולטועמו הוי דאורייתא והנזיר יכול לשתות יין הבדלה והלא תלמוד ערוך הוא ברכות דף ל"ג דאנשי כנה"ג תקנו הבדלה בתחלה קבעוה בתפלה העשירו קבעוה על הכוס עיי"ש אלמא דהבדלה הוא מד"ס ועיקר תקנה תקנוה בתפלה אלא דשוב תקנוה בכוס וא"כ איך ס"ל לרש"י דאדם מושבע ועומד מהר סיני לשתות יין קידוש והבדלה והנזיר מותר לשתותו וכו' עיי"ש שהניח בקושיא וה' האיר עיני ומצאתי שכבר עמד בזה חד מקמאי רבינו ישעי' מטראני הזקן בס' המכריע סימן יו"ד ותירץ שם בהמשך דבריו המאירים וז"ל וקשיא דבפ"ק דנזיר ד"ג מוכח דמן התורה הוא לקדש על היין וכו' מאי הוא קדישא ואבדלתא הרי מושבע ועומד מה"ס הוא וכו' אלמא כל כך הוא מן התורה לקדש על היין עד שהנזיר מותר בו ואע"ג דנזירות דחייא לשבועה שאשתה