בית יחזקאל (מיכלסון) שלג

זירא בס' דברי דוד מאמר ב' וגם אנכי הבאתי ראי' דר"ז סובר כן מהא דחזינין דר' יוחנן ס"ל בברכות דף ד' ע"ב שצריך להסמיך גאולה לתפלה של ערבית וכ' שם בתוס' בשם סדר רב עמרם דע"כ סובר דתפלת ערבית חובה ומה שדחו שם בתוס' עיין לזקיני במעדני יו"ט וכן בפ"י שם שתירצו דברי ר' עמרם גאון בזה וא"כ גם ר' זירא דהי' תלמידו דר' יוחנן כמבואר בבכורות דף למ"ד ע"ב ועיין ברש"י כתובות דף מ"ד ע"ב וכ"כ בש"ס נדה דף כ"ה ע"ב ובס' יד מלאכי ח"א אות תקפ"ח מה שהקשה על הקרבן נתנאל גיטין פ' מ"ש סי' י"ד ועיין בש"ס קידושין דף ע"א ע"ב זעירי הוי קא משתמיט מיניה דר' יוחנן וכו' ובש"ס ע"ז דנ"ג וכ"כ הרמב"ן במלחמות ר"פ אלו עוברין דתלמיד ר' יוחנן הוי ועיין ביד מלאכי אות תקס"ז ובס' מע"ח אות נ"ב ועיין תענית דף ז' ע"א א"כ כרבו ס"ל [ועיין בתוס' שבת די"א ע"א ד"ה כגון שהקשו ג"כ מר' זירא כיון דהי' תלמידו דר' יוחנן ורבין] א"כ הכל עולה על נכון דהנה חזינן באמת דבתוס' תי' גבי קידוש היום דכל דיש זמן רב לילה ויום לא חיישינן לפשיעותא אכן אח"כ כתבו בתוס' ד"ה יו"ט שני מהא דש"ס שבת דף יו"ד ע"א דכל שיש זמן רב כמו גבי ערבית אז חיישינן יותר לפשיעותא ולכאורה סתרו אהדדי וכמש"כ לעיל בשם המפורשים ודוחק לחלק בין עונה אחת לשתי עונות דלילה ויום וכמש"כ הח"ס ז"ל, אכן כבר כתבתי לחלק דבהא דערבית כיון דהוי דרבנן גרע יותר באם יש זמן מרובה דאז הוא סומך א"ע וממשיך עד ששוכח אבל גבי קידוש דהוי דאורייתא אז מוטב יותר באם יש זמן רב ולא חיישינן לפשיעותא, וזאת נוכל לחלק דוקא לרבא דסובר תפלה דרבנן א"כ בש"ס שבת מיירי לענין מילי דרבנן אבל גבי דאורייתא עיקר כסברת התוס' גבי קידוש היום, ושפיר כ' הת"ס ז"ל דרבא מפרש שפיר הקושיא מרישא לסיפא דהא אין לפרש מצוה לאפסוקי ואם לא יפסק נוטל כל היום דהא אדרבה באם נוטל כל היום אין צריך להפסיק דלא חיישינן לפשיעותא כסברת התוס' גבי קידוש וכן מיושב קושיות הפ"י על רב ספרא דלמה לא מתרץ כר' זירא דהא רב ספרא סובר ג"כ תפלות כנגד תמידין כמש"כ הפ"י מהא דיומא דכ"ח וכמש"כ בסמיכת משה שהזכרתי, א"כ סובר דתפלה דרבנן ושפיר סובר סברות התוס' לענין דאורייתא בקידוש היום ולא יוכל לפרש כר' זירא כמש"כ הח"ס, אבל ר' זירא דסובר תפלה דאורייתא א"כ גם בערבית דהוי דאורייתא ועכ"ז מצינו בש"ס שבת דף יו"ד דכל דיש זמן יותר גרע יותר, א"כ מוכרחין אנו לומר דהא דחידשו בתוס' לענין קידוש היום היינו משום דאיכא תרי עונות לילה ויום אבל בלולב דהוי רק עונה אחת כל היום אז גרע יותר כמו בהא דערבית א"כ שפיר יוכל ר"ז לפרש דמצוה לאפסוקי ואם לא נטל כשר כל היום, ומשום זה גופי' דכשר כל היום א"כ גרע יותר ומצוה לאפסוקי ודו"ק: ו) ואשר האריך כ"ת ליישב שיטת הרמב"ם פ"ב מה' ק"ש, אתן לפניו מה שאמרתי כבר בזה, בחידושי בסוגיא זו ברש"י סוכה דל"ח ע"א ד"ה אם התחילו אין מפסיקין גבי תפלת המנחה וכו' ואם התחילו קודם המנחה ומשכה סעודתן והגיע זמן המנחה אין מפסיקין אין צריכין להפסיק סעודתן ולהתפלל עכ"ל וקשה לשיטת רש"י דמיירי בהתחיל בהיתר ובלולב משעלה עמוד השחר זמנו הוא והוה התחיל באיסור וא"כ לא קשה לולב אמנחה כלל דבהתחילו בהיתר אין מפסיקין כלל ולולב הוה התחיל באיסור ובאמת מבואר בהר"ן בשמעתין דמפרש דלא כרש"י ז"ל אלא דבמנחה מיירי בהתחילו באיסור היינו לאחר שהגיע זמן המנחה ומביא ראי' מסוגיא זו דאל"כ לא הי' מקשה ממנחה אלולב מידי דהא שאני לולב דהתחיל באיסור א"ו דגם במנחה מיירי בהתחיל באיסור, אבל לרש"י קשה כנ"ל ועיין