בית יחזקאל (מיכלסון) שלב

ספרא לתרוצי ולא פירש על המקשן גופי' ותי' דהנה איתא בס' זכרון יוסף סי' שהקשה למ"ד תפלות כנגד אבות תיקנום א"כ קשה לפ"ז תפלות דאורייתא א"כ מה פריך דלמא הא דאורייתא הא דרבנן ונראה דהנה הפ"י מפרש (ביומא דף כ"ת ע"ב) דאמר צלותא דאברהם מכי משחרי כותלי דהיינו אחר חצות כי ינטו צללי ערב, הלא תפילות אבות תיקנום ואברהם תיקן תפילת שחרית, ע"כ האי דאמר זה ס"ל דתפילות לאו אבות תיקנום רק נגד תמידין תיקנום והנה האי דאמר צלותא דאברהם מכי משחרי כותלי הוא ר' ספרא וא"כ ר' ספרא לשיטתו דתפילות נגד תמידין א"כ תפלה דרבנן ושפיר פריך א"כ לפי"ז מתורץ רש"י דעל המקשן לא קשה די"ל דתפלות נגד אבות תיקנו והוה דאורייתא, אמנם על התרצן דהוא ר' ספרא מוכרח דס"ל נגד תמידין תיקנום והוי דרבנן ע"ש, ועיין בס' בית יהודה פ' וירא, ואני תירצתי קושי' הגאון זכרון יוסף בתי': דהנה הרמב"ן בהשגות לס' המצות מ"ע ה' הקשה על שיטת הרמב"ם ז"ל דסובר תפלה דאורייתא דכתי' ולעבדו בכל לבבכם ודרשו בספרי איזו היא עבודה שבלב זו תפלה וקשה מסוגיא דילן דקאמר ומאי קושיא דילמא הא דאורייתא והא דרבנן ורמז לזה בס' כפו"ת בסוגיא דידן שכ' וז"ל ועיין במ"ש הרמב"ם רפ"א מה' תפלה דתפלה דאורייתא וקשה עליו מסוגיא דידן ועיין מ"ש שם בכ"מ עכ"ל [ובמק"א הארכתי בזה במ"ש בס' מגיד תעלומה ברכות דכ"ו ע"ב ד"ה אבות תקנום שכ' דאעפי"כ גם לריב"ח התפלה הוא מדרבנן הגם שפסוקי האבות שהתפללו מבואר בתורה וכו' עיי"ש ועיי"ש בצל"ת ולחמי זקיני במעון הברכות שם ובס' דברי שאול ברכות שם] ולענ"ד ליישב דהנה כאן רבא הוא המקשה ודילמא הא דאוריייתא והא דרבנן ורבא לשיטתו דוקא סובר דתפלה דרבנן דהא מבואר בש"ס ברכות דף כ"ז ע"ב דרבא סובר דהילכתא תפלות ערבית רשות וידוע דמאן דסובר ת"ע רשות ע"כ דסובר תפלות כנגד תמידין תקנום והקטרת אברים ופדרים עצמן שכנגדן נתקן ת"ע הוי ג"כ רשות, דאי נאמר תפלות אבות תקנום א"כ גם ערבית הוי חובה כמו שחרית ומנחה דהא יעקב אבינו תיקן ערבית, וע"כ דסובר, רבא דכנגד תמידין תקנום ושפיר סובר דתפלה דרבנן א"כ מיושב שפיר קושיות הזכרון יוסף דרבא לשיטתו קאמר שפיר דילמא הא דאורייתא והא דרבנן ובדרך זה אמרתי ליישב קושיות הפני יהושע בסוכה דל"ח בד"ה בגמ' אמר רבא אי קשיא הא קשיא לכשיכנס לביתו נוטלו על שלחנו וכו' א"ר זירא מאי קושיא דלמא מצוה לאפסוקי ואי לא פסיק וכו' ולכאורה יש לתמוה דאכתי רבא מעיקרא מאי קשיא ליה רישא אסיפא כיון דפשטא דמתני' בפשיטות איכא לאוקמי כדרבי זירא ורב ספרא נמי אמאי מוקי לה בשינויא דחיקא דהא דקתני רישא יטול על שלחנו היינו בדליכא שהות שנראה דוחק ועוד דא"כ מאי קמ"ל ואמאי לא מוקי לה בפשיטות כר' זירא וכו' עיי"ש אכן יש לומר בהקדם מש"כ הח"ס בסוכה שם ד"ה אלא אמר רבא אי קשיא הא קשיא וכו' הקשה פני יהושע דקארי' לי' לרבא מאי קארי' לי' ע"ש ואולי י"ל הכי הוה קשי' ליה לרבא מדתני דמפסיק ש"מ אין זמנו כל היום דאי הוה זמנו כל כך לא חיישינן שמא יפשע ולא ס"ל לרבא לחלק בין יום ולילה לעונה אע"כ מדמפסיק ש"מ אין זמנו כל היום ומטעם שכתבתי לעיל והדר תנן יטול בין הערבים א"כ יש לו זמן רב וממילא לא יפסיק ואמנם ר"ז דחי לי' דזה לא מיקרי זמן רב כיון שאין זמנו לילה ויום עכ"ל ויש להמתיק דבריו עפימש"כ לעיל דרבא סובר תפלת ערבית רשות וא"כ סובר דתפלות כנגד תמידין וע"כ דסובר דתפלה דרבנן, אכן ר' זירא סובר דתפלת ערבית חובה וסובר דתפלות אבות תקנום וסובר דתפלה דאורייתא וכאשר כן הוכיח בשיטת ר