בית יחזקאל (מיכלסון) שלא

כל היום דאי הוה זמנו כל כך לא חיישינן שמא יפשע ולא ס"ל לרבא לחלק בין יום ולילה כמו גבי קידוש לעונה אחת אע"כ מדמפסיק ש"מ אין זמנו כל היום ומטעם שכתבתי לעיל והדר תנן יטול בין הערבים א"כ יש לו זמן רב וממילא לא יפסיק ואמנם ר' זירא דחי לי' דזה לא מיקרי זמן רב כיון שאין זמנו לילה ויום עכ"ל אכן לדברינו ניחא שפיר דדוקא בקידוש היום דהוי דאורייתא שפיר כ' התוס' דכיון דיש לו זמן רב לילה ויום עדיף טפי דלא חיישינן לפשיעותא אבל בערבית דהוי רק דרבנן בזה קאמר הגמ' דביש לו זמן רב גרע טפי וחיישינן דיפשע כיון דיסמוך א"ע דעדן לא עבר הזמן ולפי"ז יש ליישב קושיות המגן אברהם באו"ח סי' תל"א על הב"י דפוסק בהתחיל קודם בדיקת חמץ י"א דפוסק אע"ג דהתחיל בהיתר אינו פוסק שאני בדיקת חמץ שהוא פעם אחת בשנה חיישינן יותר שישכח והקשה המג"א לפ"ז מאי פריך ממנחה אלולב דלמא שאני לולב דאינו תדיר כ"כ פי' אף דיותר תדיר מבדיקת חמץ דנוהג שבעה ימים מ"מ אינו תדיר כ"כ כמו מנחה דנוהג בכל יום עיי"ש וראיתי לזקיני הגאון שם שתירץ די"ל דבדיקת חמץ תרי חסרונות דהוא אינו תדיר ורק פעם אחת בשנה וגם זמנו קבוע כל הלילה אז חיישינן שמא ישכח אמנם בלולב רק אינו תדיר כ"כ אמנם החסרון דזמנו קבוע כל היום ליכא דא"צ שהות מדאגבהה נפיק ביה כמש"כ בתוס' ד"ה יו"ט שני דרבנן עכתד"ק ולדברינו יש לומר דדוקא בבדיקת חמץ דאיכא תרי חסרונות דהוא אינו תדיר וגם זמנו כל הלילה וכיון דבדיקת חמץ דרבנן דמדאורייתא בביטול בעלמא סגי וכמש"כ בתוס' ריש פסחים ועיי"ש בהר"ן בכונת רש"י ז"ל שכ' ריש פסחים בודקין שלא יעבור בב"י וב"י עיי"ש א"כ שפיר הוי גם זאת חסרון מה דיש לו זמן כל הלילה דחיישינן שיפשע, אבל בלולב דהוי רק חסרון אחד דאינו תדיר, אבל החסרון דלא קביעא ליה זימנא ליכא בלולב דהא הוי דאורייתא, וגבי דאורייתא עדיף טפי מה דיש לו זמן מרובה כמו גבי קידוש א"כ שפיר מקשה ממנחה כנ"ל, ולפי"ז מיושב הא דהקשו התוס' כאן דעל המקשה ממנחה אלולב לא הי' קשה דלישני דלולב לא קביעא זימנא ובמנחה קביעא זימנא דהא לשיטת המקשה הי' מוקי המשנה בלולב ביו"ט ראשון דהוי דאורייתא א"כ אף דלולב לא קביעא זימנא וזמנו כל היום עדיף טפי דלא חיישינן לפשיעותא, אבל עתה במסקנא דמוקי בלולב ביו"ט שני דהוי דרבנן והקושיא ממנחה הוי מדרבנן אדרבנן שפיר מקשו בתוס' דנוכל לתרץ דלולב לא קביעא זימנא דלענין דרבנן שפיר מצינו בש"ס שבת דבאיכא זמן טובא גרע טפי דחיישינן לפשיעותא כנ"ל והבן, ולפי"ז מיושב לי מה שהקשה זקיני בסמיכת משה דף ו' ע"א למש"כ התוס' דדבר דזמנו קבוע כל היום שייך שמא יפשע א"כ לא קשה מן המשנה דהא י"ל דבאמת הכל חדא מש"ה יטול על שלחנו ומפסיק לפי שלא נטל שחרית יטול בין הערבים וא"כ זמנו כל היום וחיישינן דלמא אתי למפשע עיי"ש אכן לדברינו ניחא דהא כל עוד דאנו מפרשינן המשנה דמיירי ביו"ט א' א"כ הוי דאורייתא ולגבי דאורייתא אין לחוש דאתי למיפשע אף דזמנו כל היום כנ"ל וא"כ אין פרש במשנה כן והבן: ה) והנה איתא בגמרא שם ומאי קושיא דלמא הא דאורייתא וכו' והקשה בצל"ח בחידושיו לסוכה בשמעתין וז"ל מי דחקו לרבא לפלפל על המקשן ולמה לא פלפל על רב ספרא עצמו והכי הוה ליה למימר ומה דוחקי' דרב ספרא לאוקמי הא בדאיכא שהות והא בדליכא שהות והרי הא דאורייתא והא דרבנן וכו' עיי"ש אכן באמת לפי פירוש רש"י בד"ה מאי קושיא לא קשה מידי דכ' מה קושיא דאיצטרך ר' ספרא לתרוצי ובאמת ראיתי לזקיני הגאון בס' סמיכת משה דמקשה להיפך על פירש"י דמפרש דאיצטרך ר'