בית יחזקאל (מיכלסון) לב

לך, וכבר כתבתי בתשובה להגה"צ מ' אברהם דוד ממיראפאל על מה שכ' לתרץ קושי' המפורשים בפ' וישב וחטאתי לאלקים דהול"ל ואחטא, ותי' עפ"י הכלל דאין האדם בא למזיד, כ"א שקדמה לו שוגג, ועי' בס' דברי יחזקאל אחרי, וברש"י מכות ד"י ע"א, אבל האלשיך כ' להיפך כנ"ל, ועי' בהרא"ש גדרים דל"ב, (וכבר נדפס בשמי בס' שירת ישראל דב"ב תי' על הקושי' בפ' וישב הנ"ל), ולפי"ז מיושב קושי' הרמב"ן דכיון דבגלעד שכיחי רוצחים במזיד, א"כ שכיח גם שוגגים וצריכים לערי מקלט יותר, ועתה נשלח אלי הס' ילקוט הגרשוני וראיתי מש"כ באו"ח סי' תרכ"א ע"ש: וראיתי בס' האשכול ה' מילה סי' מ' הובא בנ"א שמצא באגרת לר"י יעב"ץ, ראובן ושמעון ירדו באניה לבא אל ארץ משפחתם ויהי סער גדול בים ויחתרו המלחים לבא אל חוף ארץ שפאגיא בעת השמד, וכאשר בלה שבר שני האאנית זה כמה ימים אחזם בולמוס כבואם אל ארץ גזרה, ויפגע ראובן בבית מחוץ לחומת העיר ויחמלו עליו ויתנו לו שם בשר לאכול ותאורנה עיניו, ושמעון גם הוא הלך אל בית אשר בעיר ויושם לפניו לאכול ויאכל, ובהיותם עיפים חלשים ונכאי רגלים ישבו שם ימים אחדים בלי הנר כי יהודים המה מ' הגזרה, ויהי כשב רוחם וידעו כי בכחם ללכת ויברכו את בעלי הבתים אשר גמלו עמם חסד וילכו, טרם יפרדו התודע אל ראובן בעל בית אשר גמל עמו, ויאמר לו הכרת פניך ענתה בך כי אתה יהודי, דע אחי כי גם אני כמוך ומן היהודים האנוסים אנכי, ואני וכל אנשי ביתי שומרים מצות ה' בסתר ובמרתף מתחת לארץ אני שוחט ובודק ונזהר מבשר בחלב, ועתה אל תעצב בעבור עצרך בביתי כי בשר פגול לא בא בפיך, אך שמעון ידע בלכתו בי בבית נכרי ישב ונבלות אכל מפני פ"נ, ויהי כבואם אל עירם וירך שמעון אל חכם עירו וישאלהו מה זאת עשה ה' לי לעצרני בבית נכרי ולאכןל בשר טמא, ולאחי הפליא חסדו, וישיבו דבר, בני הגד נא לי ואל הכחד ממני, אם מעולם לא אכלת דבר אסור ברצי אונס, ויאמר אמת נכון הדבר פ"א הלכתי עם הנערים ביער וראיתי אוכלים לחם וגבינה ויין של נכרים והתאויתי תאוה רבה וטעמתי מעט מהם ואמרתי יסלח נא ה' לעבדך בדבר הזה, ויען החכם ויאמר צדיק ה' בכל דרכיו, רעך הטוב ממך מעולם לא בא בפיו דבר אסור וישמרהו ה' מתקלה גם בעת צרה ואונס, אבל אתה בבר עברת את פי ה' בלי אונס, לא יקרת בעיניו לעשות לך נס וכו' ע"ש, ועי' בס' שמן הטוב ח"ב אות ל', ועי' בשו"ת מים חיים סי' ט"ז בנוסח הוידוי ע"ח שחטאנו לפניך באונס וברצון דלכאורה אונם לא בעי כפרה ולדברינו ניחא, ועי' בפתחא זעירא לס' צבא רב די"ז, ולפי"ז יש לישב דברי הבה"ג בתוס' (ר"ה דט"ז ע"ב) לא דאיקלע בשבחא אלה דאיתילד אונסא, דמקשים הא אונם רחמנא פטרי' עי' בטו"ז או"ח סי' תקפ"ה, ולדברינו ניחא: ובזה שפיר אחז"ל דמש"ה נא' וישב ראובן דנקט לי' בלשון וישב דע"י מה שאירע לו משנ' בבור הבין כי עדיין לא נתקבלה תשובתו ממעשה בלהה כהוגן, ומעתה חידש ראובן דכר זה לעשות תשובה על מה שעשה תחלה קודם השגיאה, ובזה הכפל לשון מבואר דאתה פתחת בתשובה תחלה, ר"ל לעשות תשובה על מה שנעשה בתחלה קודם השוגג, והגה גם הושע מזהיר על התשובה כה"נ דקאמר כי כשלת בעוניך, ר"ל דאף דמכשול לא הוה רק בשוגנ במבואר (יומא דף פ"ו:). מ"מ ב"ז בעוניך, הכל בא ממזיד שקדום, ועד"ז נ"ל לפרש המדרש אנה אני בא ממעשה בלהה, (ועי' מד"ר נשא פי"ג) ולהנ"ל ניחא דהא בהא תלי' ביון שראה שיצא