בית יחזקאל (מיכלסון) שיז

קשה מידי דטבח בשבת פטור משום דהוי מומר לכל התורה ולא הוי בגדר שחיטה כלל אבל טבח ביוה"כ דלא הוי מומר לכל התורה וכמש"כ הוי שחיטה גמורה ולכך חייב לר"מ דס"ל לוקה ומשלם והא דתני בברייתא גנב וטבח בשבת ר"מ מחוייב מיירי בשוגג דלא הוי מומר וחכמים פושרין מחמת חייבי מיתת שוגגין פטורין מתשלומין וכו' עיי"ש הן אמת לענין מומר מיוה"כ עיין שבט שמעון דס"ג ע"ב עוד ראיתי בס' ראש יוסף דף ט"ו בהא דמקשה הש"ס ומי מצית לאוקמי בשוגג וכר' יהודה והא אעפ"י שמתחייב בנפשו קתני כ' קשיא לי כיון דלא ידע המקשה מהא דשחיטתו כשירה משמע אף לו מדפריך ונוקמי בשוגג וכר' יוחנן הסנדלר א"כ מנא ליה להמקשה דהא דמוקמינין בשוגג וכר"י אימא בין בשוגג ובין במזיד ובו ביום אסור אף שוגג דומי' דיוה"כ ושחיטתו כשרה בין שוגג ובין מזיד שוגג לעצמו למ"ש ומזיד לאחרים למ"ש וכו' עיי"ש אכן לתרץ כל הקושיות נלענ"ד עפ"י מש"כ בחי' ח"ס חולין בסוגיא זו וז"ל ואמנם הרמב"ם בפי' המשנה פי' דמתניתין בשוגג דאי במזיד תאסר הבהמה משום שחיטת מומר לחלל שבת בפרהסיא ע"ש ק' עליו הא הש"ס הקשה ונוקמא במזיד כר"מ, ונ"ל עפ"י מ"ש הר"ן דמה שמחתך בעור טרם גמר שחיטה ליכא אלא איסור דרבנן משום מקלקל בחבורה ע"ש בחידושיו והא"ש דבש"ס הוריות דף י"א ע"א ס"ל לר' יהודה הלובש כלאים דרבנן בפרהסיא נעשה מומר וא"כ יפה כ' הרמב"ם דהא מתני' כר' יהודה מתוקמא וא"כ לא מיתוקם במזיד דמשחתך בעור נעשה מומר לאי' דרבנן במקלקל בחבורה מיהת וה"ל מומר לכל כנ"ל, ומ"מ הש"ס פריך ולוקמא במזיד כר"מ דהוא ח"ק דר"י התם דפליגא וא"כ לא נעשה מומר בחתיכת עור במקלקל דרבנן בעלמא הוא וכמ"ש בחי' הר"ן הנ"ל עכ"ל וממילא מיושב ק' הל"א דשם בב"ק אין לתרץ אליבא דר' מאיר דלית ליה קלב"מ ולחלק בהא דשוחט בשבת דאם הוא במזיד פטור מדו"ה משום דל"ה שחיטה משום דהוי מומר לחלל שבת ושם בשוחט בשבת דחייב בדו"ה אליבא דר"מ היינו בשוגג דלא הוי מומר, דהא לר' מאיר גם בשוחט בשבת במזיד לא הוי מומר, כיון דהוי מקלקל והוי רק דרבנן וכדבעי לאוקמי בשמעתין אליבא דר"מ במזיד לפי שיטתו בש"ס הוריות הנ"ל, וכן מיושב קושיות הראש יוסף אליבא דר' יהודה אין לאוקמי בין בשוגג בין במזיד זה אינו דהא לר' יהודה דש"ס הוריות הנ"ל ע"כ במזיד הוי מומר ושחיטתו פסולה כשיטת הרמב"ם, ובאמת יש ראי' לשיטת הרמב"ם דלפי דמוקמינין משנתינו כר' יהודה מיירי בשוגג דוקא, דאל"כ קשה קושיות הראש יוסף הנ"ל דילמא מיירי לר' יהודה בין בשוגג ובין במזיד ומה מקשה הגמ' והא שמתחייב בנפשו קתני אלא ודאי דלר' יהודה מיירי רק בשוגג וכמו שהביאו התוס' ראי' דגם במזיד מיירי משנתינו מהא דבעי לאוקמי במזיד כר"מ כן הי' לו להרמב"ם ראי' דאליבא דאמת דמוקי כר"י מיירי רק בשוגג מהא דמקשה הש"ס והא שמתחייב בנפשו קתני ולא בעי לאוקמי לר' יהודה בין בשוגג בין במזיד כנ"ל ולפ"ז מיושב קושיות הפלתי בש"ס ב"ק דמוקי במזיד וכר' יוחנן הסנדלר אבל בלא ר' יוחנן הסנדלר לא יהי' מיושב דהא אף דמיירי במזיד ושחיטתו פסולה משום שחיטת מומר מ"מ כיון דהוי מקלקל והוי רק מומר דרבנן ולענין שחיטה שא"ר לפטור מדו"ה בעינין איסור דאורייתא כמבואר שם בב"ק פליגי בה רב אחא ורבינא חד אמר מעשה שבת דאורייתא וחד אמר מעשה שבת דרבנן וכו' ומקשה הגמ' בשלמא למ"ד דאורייתא אמטו להכי פטרי רבנן אלא למ"ד דרבנן אמאי פטרו רבנן וכו' עיי"ש מבואר בהדי' דע"י איסור דרבנן הוי שחיטה ראויה, ולכן מוכרח לומר משום ר' יוחנן הסנדלר ועיין בס' ים התלמוד ב"ק ובמפורשי הים שם אות כ' ובתב"ש סי' י"ד, ובשו"ת מהרי"א חיו"ד סי' כ"ז: