בית יחזקאל (מיכלסון) שטז

שמקילין בזה בלא שם עיר, וע' בב"ש סק"ס לסמוך להלכה, וע' בשו"ת מהרי"א הלוי ח"א סי' קצ"ז, וח"ב סי' צ"ה, ויש עוד הרבה סניפים להתיר. ידידו סימן נ ב"ה א' עקב תרמ"ה קרסניבראד. לכ' הרה"ג מ' מנחם מענדיל ראטנבערג מו"צ בק' הורבשוב. א) מכתבו קבלתי, ואשר הציע לפני ח"ת בישוב הרמב"ם דמפרש המשנה (בחולין די"ד.) דמיירי בשוגג, במה דקשה לי' הא משכחת גם במזיד בעוף ובחצי קנה פגום דלא נעשה מומר בתחילה, והאריך בזה, הנה כבר העיר בזה בכו"פ סי' י"א ע"ש, והנני לעשות רצונו ליתן לפניו מה שאמרתי ת"ל בישוב שיטת הרמב"ם, ובסוגיא זו בחידושי, וזה החלי: שם בתוס' ד"ה השוחט בשבת וכו' אפילו במזיד בעי לאוקמי תימא אי במזיד היאך שחיטתו כשרה והא מומר לחלל שבתות אסור לאכול משחיטתו וכו' וי"ל דהתם בפרהסיא והכא בצינעא וכו' ועוד י"ל דמשום פעם אחת לא חשוב מומר וכו' עיי"ש, והרמב"ם ז"ל בפי' המשניות כאן חולק על התוס' וכ' ואמר השוחט בשבת אם היה שוגג ולפיכך שחיטתו כשרה, וש"ת ולמה לא תהא שחיטת מזיד בשבת כשרה הואיל ואינו מחלל שבת ואין שחיטתו פסולה אלא אחר גמר שחיטה דע דמשיתחיל לעשות חבורה בצואר הבהמה הוא מחלל שבת קודם שישחוט שום דבר ואם תרצה לבאר יותר מזה תאמר בשעה שישחוט קצת הסימנים קודם שיגמור הוא מחלל שבת ובשעה שיגמור הוא פסול וכו' עיי"ש וכבר תמהו עליו דהא באמת בעי הגמ' בתחלה לאוקמי במזיד וכר"מ וכמו שהקשו בתוס' הנ"ל, עוד הק' בפלתי סי' י"א מב"ק דף ע"א ע"א גבי גנב וטבח בשבת דר"ט מחייב תשלומי דו"ה וחכמים פוטרין ומוקי לה הגמ' בטובח ע"י אתר דלא יהי' קלב"מ ופריך א"ה מ"ט דרבנן דפטרי ומשני ר"ש היא דס"ל שחיטה שא"ר לא שמה שחיטה וס"ל כר"י הסנדלר דס"ל מעשה שבת במזיד אסור לכל העולם וקשה כיון דשם איירי במזיד ובמזיד הא הוי מומר וא"כ לא זו דפשיטא דהוי שחיטה שא"ר וא"צ כלל לר"י הסנדלר אף גם כיון דמומר לא בר זביחה היא כלל א"כ אין כאן גדר שחיטה כלל רק נחירה כשוחט נכרי וכמ"ש התוס' לענין או"ב ע"ש: ב) ובס' לב אריה כ' ואני מוסיף להקשות דנראה דאף דמומר לחלל שבת הוי מומר לכל התורה היינו במומר לחלל שבת דוקא, אבל לא במומר לחלל יוה"כ הן אחת שראיתי להתב"ש ז"ל שכ' דמומר לחלל יוה"כ הוי כחומר לחלל שבת ואולם לבבי לא כן ידמה דהוא ז"ל כ' כן מסברא דנפשי' כדרכו להחמיר תמיד אבל באמת הוי חומרא דאתי לידי קולא לענין כסוי ואו"ב וכה"ג ולפי הטעם שכ' רש"י ז"ל לעיל דף ה' במומר לחלל שבת דהוי כעובד עכו"ם דהעובד עכו"ם כופר בהקב"ה והמחלל שבת כופר במעשיו ומעיד שקר שלא שבת הקב"ה במעשה בראשית ע"כ וזה הטעם לא שייך במומר לחלל יוה"כ ואח"ז רב מצאתי להרב פרמ"ג לאו"ח בפתיחה חלק רביעי אות ג' שהקשה בזה על דברי התב"ש וכ' שמדברי התוס' וב"י משמע דבמומר לחלל יוה"כ לא הוי כמומר לחלל שבת עיי"ש ונהניתי ולפי"ז קשה מעיקרא דפריך התם הגמ' אהא דגנב וטבח ביוה"כ דחייב נהי דמיתה ליכא מלקות מיהו איכא דקי"ל דאינו לוקה ומשלם ומשני ר"מ הוא דס"ל לוקה ומשלם ופריך אי ר"מ אפילו טבח בשבת נמי וכו' ולדברי הרמב"ם הנ"ל הא מעיקרא לא