בית יחזקאל (מיכלסון) שיד

חרש מה שיחתמו ב"ד של ג', ונוסח הגט יתחילו בכך בשבת כו', ודעת הצ"צ שם אשר מלבד נוסח גט חרש כותבים עוד גט ככל הגיטין בעולם, וע"ש לענין השאלות, אכן לענין ביטול מודעות אין צורך לשואלו ע"ש, ובשו"ת שבו"י ח"א סי' קכ"ג חולק על הצ"צ דאין צריכים עוד גט ככל העולם, גם חולק על הנחלת שבעה בגט חרשת, ועי' בזה בשו"ת נוב"י מה"ק סי' פ"ד חאע"ז: אכן ראיתי בשו"ת נודע בשערים ה' גיטין סי' קכ"א שמביא שעשה הלכה למעשה בעיר סלאנים לכתוב ב' גיטין, ומקודם נתן הגט שלכל העולם ואח"כ נוסח גט חרש, אכן מביא שאח"כ ראה בשו"ת גינת ורדים חאע"ז סי' י"ב כ' לתת מקודם הגט חרש ע"ש, ואנכי מצאתי כהלכה למעשה בנודע בשערים גם בשו"ת דברי חיים ח"ב אע"ז סי' ע"ט, ודברי הצ"צ מביא בישועת יעקב ה' גיטין סי' קכ"א, וע' בשו"ת שו"מ מהד"ב ח"ג סי' ס"ח, שוב ראיתי בשד"ח בח' אסיפת דינים מ' גט סי' א' סקס"ד, שמביא בזה מספרי הספרדים ומשו"ת צמח צדק החדש סי' קנ"א אות ג', ומשו"ת מים חיים סי' ל"ז לתת שני גיטין, וכן עשיתי מעשה בסידור גט חרש בי"ט אדר שנת תרנ"ו פה כהנובש"ע וד"ח, ולא נכתב כדת משה וישראל כיון דהוי דרבנן כמבואר בשד"ח בשם האחרונים, וע' בשו"ת מנחת משה חא"ע סי' י"ג בקונ' חוקי השם, ובשד"ת אות ס"ה: וראיתי בכתי"ק קונטרס מדו"ז הגה"ק מ' יוסף שמואל הלוי לנדא זי"ע אבד"ק קעמפנא בע"ס משכן שילה בענין חרש וחרשית, ומעתיק שם ג"כ גט חרש אות באות, רק שלא דקדק לכתוב והרי היא מותרת, רק והרי את מותרת, כאשר מצא ברבינו ירוחם, וכבר הגיה בשו"ת צ"צ ע"ש, גם הק' שם בכתי"ק ביבמות דקי"ג דבעי בש"ס אי חרש דעת צלולה וכו' ונ"מ לענין לגרש וקשה נימא ס"ס הוי ויהי' הגט כשר חדא שמא בשעת קדושין שוטה ואינו קדושין, ואת"ל שפוי דילמא בגט נמי צלולה ויותר למ"ש בחי' דס"ס זו טובה דבכל צד מותר אי אין דעתו צלולה בקדושין מותרת, ואי צלולה בגט מותרת ולאסור צ"ל צלולה בקדושין ואין צלול בגט שני צדדים לאסור ולהיתר די בכל צד לבד, ותי' דמכאן מוכח דס"ס שאינו נולד בפ"א ל"מ עיין בש"ך יו"ד סי' ק"י ולכך כיון דקידש נעשה א"א מספק שמא דעתו צלולה ואז רק ספק א' ומחזקינן לה מספיקא לא"א ולא מהני גט לחשבו ס"ס דאינו נולד בב"א וכבר החזיקו לא"א בס"א, ועוד תי' כיון דבקדושין בס"א נתחזקה לא"א וחייב א"ת והוה בחא"א ל"מ ס"ס נגד חא"א וזה תלי' בפלוגתא עכל"ק: והנה אמת נכון הדבר דיש בזה פלוגתא, ודעת הרמ"א בהג"ה ביו"ד סי' ק"י סעי' ט' דאף נגד חזקת איסור מהני ס"ס וע"ש בש"ך מתשו' הרשב"א, אכן כאן יהי' מיושב לענ"ד אליב' דכ"ע דהא כאן ביבמות הוא ר' אליעזר ע"ש בגליון הש"ס ד' ווילנא דצ"ל רבי אליעזר, ובתוס' חולין די"א ע"א ד"ה מנא הק' וא"ת כיון דאמרינן זיל בתר חזקה כ"ש בתר רובא, דרובא וחזקה רובא עדיף וי"ל וכו' דלא קים לי' חזקה מקרא, ולמאי דמפרש רבינו חיים דהא דרובא עדיף מחזקה לא מסברא אלא ילפי' מפרה אדומה וכו' ע"ש ובמהרש"א, ובהק' שו"ת בית אפרים חחו"מ בשני תי' התוס', והנה בס' דברי יוסף פ' חקת כ' וראיתי בס' כ"ס שהביא קושי' בשם אביו בעל ח"ס דהלא בפרה אדומה לא כתי' שתהי' צריך להיות כשרה אלא משום דחטאת קרי' רחמנא שתהי' ראוי' לחטאת והא ראוי' בהמה זו לחטאת דסומכין על הרוב דשם ליכא חזקה המתנגדת, וכ' דבאמת לפמש"כ רש"י חקת בשם הר"ר משה הדרשן שפ"א באה לכפר על מעשה העגל והוי כשאר קרבן א"כ שפיר מוכח דרובא וחזקה רובא עדיף כמש"כ רבינו