בית יחזקאל (מיכלסון) שח

ישקיף וירא ממרום עלינו רוח ישועה, ואחת זאת תנחומותינו כי חסדי ד' מאתנו לא תמנו ובשפלינו זכר לנו שאזרנו חיל לשמור תורתו ומצותיו, וב"ה בכל כנסי' מכניסיותינו וקהל ועדה בכל גליותינו לא אלמן ישראל לתורה ולתעודה ועינים לעדה, הקים למו רועים ויהי' להם למושיעים, על ריב יעמדו למשפט ובין טמא לטהור יודיענו, ואם בעוה"ר נמצאו יחידים אחדים בודדים במועדם הולכים בשרירת לבם להתגאל בלחם מגואל ונפשם לא מטוהרה מבשר פיגול, בכל זאת חלילה להשמע בתוך העדה פרץ וצווחה וח"ו אין עיר נדחה לפרוץ גדרו של ראשונים סוגה בשושנים, ובכן לא יאומן כי יסופר אשר בקהלתכם ימצאו אנשים שובי"ם הולכים שוב"ב זוממים להשכיל עצה נבערה נגד הרב שי', וניחא להו בהפקרא לאמור מי אדון לנו, זובחי זבחי ריב ומדנים, מבלי הסכמת הרב אב"ד, ומה אוסיף אמרים לערות הדינים במקורם בדבר אשר היא הלכה פסוקא ורווחת, הלא ידועים המה לכל יודעי דת דברי הש"ע יו"ד סי' א' בהג"ה סעי' א' ויש לב"ד לחקור ולדרוש אחר הבודקים והשוחטים ולראות שיהי' בקיאים ומומחים וכשרים כי גדול איסור המכשלה וכו', ושם בכו"פ סקי"א דאף כשיש להם קבלה ראוי לחכמי העיר לחקור תמיד אחר השו"ב אם עודם מחזיקים בתומחם ותלמודם בידם ויראו סכיניהם דהאדם עשוי להשתנות וגם לאבד כח ההרגשה בהפלגת הימים, ועיין בזה בשמ"ח סי' י"ח סעי' ז' ועי' בשלה"ק בשער האותיות אות ק' שמזהיר מאוד דאף אם השו"ב הוא ירא שמים צריך האב"ד להשגיח עליו ולחקור ולדרוש איך הוא הסכין ששוחט בה וכו' ע"ש, ובס' יסוד ושורש העבודה שער הגבורות פ"ד מש"כ בזה, וכ"כ בשו"ת ח"ס חיו"ד סי' י"ג דכבר כ' רבינו יונה בשערי תשובה הובא בב"י סי' י"ח ומהרש"ל ביש"ש פ"ק דחולין דצריך השגחה גדולה על השוחטים, ויהי' השגחת חכם העיר עליו ושתהי' אימתו עליו ולהסיר סכינו לפניו וכו' ואימת חכמי העיר על השו"ב וכו' ע"ש, וכ"כ הגאון מהרש"ק בשו"ת טוב טעם ודעת מהד"ג סי' י"ט הנה אם השו"ב מחויב להראות סכינו בכל פעם וכו' ודאי מחויב הוא להראות לו אם אינו רוצה פושע הוא בדבר וראוי להעבירו והשוחט צריך להיות לו מורא רבו כמורא שמים גם מורא בשר ודם, ואם אין בו כל אלו אסור להיות שו"ב וכו' ע"ש, ובס' תואר משה פרק ז' בשם רבינו יונה שאם הרב אינו משגיח על השו"ב כראוי הוה הרב בכלל מאכל טריפות לישראל ח"ו, והובא באחרונים משו"ת קול אליהו ח"א חיו"ד סי' א' דכ"ג ע"א ממנהג ירושלים ובקושט"א מתקנות המהרי"ט ז"ל בענין משגיחים על השוחטים וכן בס' רות חיים הספרדי חיו"ד סי' א' אות ד' ממנהג איזמיר, ובס' תורת זבח הספרדי מערכת אות ב' סי' ה' סעי' ז', ובשו"ת מהר"י ווייל סי' נ', ובפרי תבואה סי' ל"ט סעי' קכ"ט, ובס' מעשה רב סעי' צ' ממנהגי הגר"א ז"ל, ובס' תורת זבח אות א' מהג' מהרש"ק ז"ל, ובגמ' חולין דף י"ח. האי טבחא דלא סר סכינא קמי חכם משמחינן לי' ורבא אמר מעברינן ליה ומכרזינן אבשריה דטריפה וכו' ע"ש: ומה גם את אשר לקחו עטרה לעצמם להורות בשאלות, כבר מבואר דינם בשו"ת נחלת שבעה סי' ט"ו דאם הורה השו"ב בדבר הצריך שאלת חכם אף שהורה כדין אפ"ה אין להחכם למחול הנידוי כלל דשמא יבא להורות בפעם אחרת שלא כדין ואף להסוברים דבנמצא סכינו יפה יכול למחול החם משום שנראה הפגם בחוש הראות ליכא חששא כ"כ שמא יארע מכשול בפעם אחרת משא"כ בזה והביאו היד אפרים סי' וכ"כ בשו"ת שאילת שלום מה"ק סי' ט"ז בדבר שו"ב שאינו רוצה להביא לדרוש את הרב דמתא בשו שאלות ריאה וכ' דשו"ב העושה כן