בית יחזקאל (מיכלסון) שז

מוחזק וכיון שהוא ספק בתקנה מוקמינן אד"ת ע"ש, ובשו"מ שם סי' קל"ג ומכש"כ בני"ד, ועי' שו"מ מהד"ג ח"א סי' קע"ח, ועי' בשו"ת מהר"י בן לב ח"ג סי' קי"ד לענין שאלתו שכ' דכיון שמה"ד הבעל יורש את אשתו ונתחייב במה שלא נתחייב אין לנו להפריז על הענין ע"ש, ועי' בשו"ת עבודה"ג שם שכ' כי חזינין שהלכו אחר אומדן דעתו שלא יהי' עצב להנותן נדוניא לפיכך תקנו החזרה על משך שנה א' ולא יותר כי לאחר שנה לא יוסיף עוד עצב כמבואר בתשוב' מהרמ"מ סי' ע"ב ע"ש (וכ"כ התוס' ב"ב דף ק"מ) שבכ"מ תקנו חכמים לפי אומד דעת של בני אדם והביאו ראי' מפ' נערה ע"ש, וא"כ אין להפריז על המדה לומר בבירור דנתקבל במדינותינו תקנת סלוצק דכל ג' שנים יוסיף עצב [ואולי הא דתקנת שו"ם דוחה ירושת הבעל משום דנא' ע"כ יעזוב איש את אביו וכו' וכל דעבר שנה אחר שנה מעת הנשואין דעתם של איש ואשה מתרחקים יותר מאבותיהם ונתקיים ודבק וכו' אכן בשנה ראשונה חוזר לאב נגד ירושת הבעל משום דעדן דעת הבנים קרובים יותר לאבותיהם ויש להאריך בזה] וכ"כ בשבו"י שם וז"ל ועוד אחרת אי אזלינן בתר טעם התקנה כמבואר בתשו' הרא"ש כלל נ"ד הובא בטור סי' קי"ח סעי' מ"ה וכ"כ בתשו' צ"צ סי', ק"ט ע"ש וכיון דטעם התקנה כמ"ש בפוסקים ראשונים והובא בנחלת שבעה סי' כ"ב סעי' ג' סק"ה שבשנה ראשונה שעדיין לא נשכח המת לגמרי צריך להחזיר הכל ובשנה שניה שאינו עצב כ"כ לכן די בחזרת חצי נכסים ובשנה שלישית כבר נשכח לגמרי ואין שום עצב עמו לכן הדין חוזר לסיני שהבעל יורש אשתו עכ"ל הגע בעצמך דברוב שני' שאינם מעוברת אפ"ה נשכח המת מלבו וכי משום שהוא שנה מעוברת לא יהי' נשכח עד אחר י"ג חודש ע"ש ואם אין מוסיפים חידש א' היינו חודש העובר משום ספק כנ"ל כש"כ שלא להוסיף שנים משום ספק דתקנת סלוצק, ועי' כנסת יחזקאל סי' ס"א, ס"ב, ע"ט, ואף חכמי צרפת והר"ת בראשם לא תיקנו רק תוך שנה ראשונה משום ות"ס לריק כחכם ואשר משום תקנה זו נקרא רבינו ת"ם, כנודע, וכיון שתקנת שו"ס הוסיפו עוד על שנה שני' לחצי הנדוניא כבר כ' השו"מ סי' קל"ג דתקנת שו"ם וכדומה דהוא נגד ד"ת ירושת הבעל, כל ספק בתקנה מוקמינין אד"ת, ואף דירושת הבעל אינו רק מדרבנן מ"מ זה מדינא וזה נגד הדין עכ"ל, ועיין שו"מ מהד"ג ח"א סי' קע"ח, ובפרט במה שהבעל מוחזק איננו צריך להחזיר, ועיין בשו"ת תרשיש שהם, ובמהרש"ם ח"ב סי' פ"ח: ידידו סימן מז בשם ה' ב' ויחי תרס"ח פלונסק. תפארת גדולה, ועטרת ישועה, ברכות רבבות, מרוכב בערבות, לכבוד אצילי ב"י הנגידים ונדיבים, מופלגים ויראים, נכבדים וישרים, יח"ס בע"ב דק"ק ווארנאוויצא פלך פאדאליא ובראשם כבוד הרב המאוה"ג מו"ה רפאל יוסף ד' עליהם יחי', ואורם יזרח, כאור המזרח. מה מאוד עגמה נפשי ונפש כל שומע לאת אשר קרה בימים האלה בקהלתכם, וכאשר נודעתי מפי מכתבכם אלי, לקול השמועה צללו אזני מדאיבת נפש ולב תנוע לספח ולהוסיף על צוק העיתים האלה לעם ה' אלה, המעט לנו שה פזורה נדח ונרדף מקול עלה נדף עמוס משא לעיפה ואין תרופה עד ירחם