בית יחזקאל (מיכלסון) שג

ע"א דקלב"מ מועיל תפיסה רק לשנויא דרבא דאתנן אסרה תורה אפי' בא על אמו וכו' אבל ר"פ מתרץ שם דמשני שם בשנויא אוחרא ל"ל האי כללא וכה"ג בתומים סו' כ"ח סק"ד דרב לית לי' הך דינא דמועיל תפיסה וכן משמע בב"ק דף ע' ע"ב דר"פ חולק ארבא ולפ"ז אמרתי במ"ש המלא הרועים מערכת ק' בסוגי' דקלב"מ אות יו"ד דמש"ס ב"ק דף כ"ו ויהא אדם חייב בכופר ומפיק לי' מקרא דעליו ולא על האדם מזה מוכח דבכופר לא אמרי' קלב"מ משום דכופרא כפרה וכסברת התוס' פסחים דף כ"ט דקלב"מ אינו פוטר מכפרה דא"כ ל"ל עליו ולא על האדם ת"ל משום קלב"מ ושוב דחה ראייתו די"ל דצריך עליו ולא על האדם דאף אי תפיס מוציאין ממנו ע"ש אכן להנ"ל ראייתו קמה וגם נצבה דהא מבואר בב"ק דף מ' ע"א א"ר פפא לא דכו"ע כופרא כפרה היא עיי"ש ור"פ לשיטתו אף בקלב"מ לא מועיל תפיסה ולפ"ז מיושב קושי' השב שמעתתא הנ"ל דר"פ דאמר למעוטי מלך אבל משחק בקוביא רבנן פסלוהו וכשמועיל עדותן לענין תפיסה חייבין קרבן שבועה אפ"ה אליבא דר"פ ניתא במשביע עדים שהדליק גדישי בשבת דפטורין דלשיטתו בקלב"מ לא מועיל תפיסה וא"ש, אלא דלפי"ז יתעורר מחדש קו' הנ"ל לרש"י דת"כ שוגגין אינו פוטר מתשלומין אמאי קאמר לאפוקי מדרנבה"ק ודילמא מיירי בשוגג וע"כ מחוורתא כדשנין מעיקרא עפי"ד מהרש"א הנ"ל והבן: ז) עוד נ"ל בישוב קו' הנ"ל ויתיישב ג"כ מה שהקשו הראשונים בעה"מ והרמב"ן לשיטת רש"י ממגילה דף ז' ע"ב במשנה אין בין יה"כ לשבת אלא שזה זדונו בידי אדם וזה זדונו ביד"ש ובגמ' שם הא לענין תשלומין זה וזה שוין ולרש"י הרי אינם שוין דבמיתה גם שוגג פוטר מתשלומין משא"כ בכרת ונראה עפ"י מש"כ ש"ב הגאון בים התלמוד בב"ק דף נ"ו ביאור דברי רש"י הנ"ל דלעולם לענין דינא זה וזה שוין רק כל מעילה הרי היא רק לצאת יד"ש דחייבי חטאות ואשמות אין ממשכנין לכך בע"כ מיירי בהזיד בחמץ ועבדינן החומרא ולפי"ד מהרש"ל גם חיוב לצאת יד"ש ליכא ולא מועיל גם חפיסה לכך לא מעל משא"כ בשוגג כיון דגם קלב"מ מחויב לצאת יד"ש ומועיל תפיסה ולצאת יד"ש הרי כל מעילה היא רק לצאת יד"ש א"כ ניתא דשפיר הוכיח ממתני' דשבועות דלא כרנבה"ק וגם קו' הראשונים מהא דמגילה כיון דלענין עיקר הדין זה וזה שוין ומסולק בזה גם קושי' השואל את כת"ה מהירושלמי גם לענין גדיש ביה"כ דפטור על כל הגדיש משום דחייבי כריתות שוגגין פוטר מתשלומין והבן: ובגוף קושי' האחרונים מש"ס דשבועות הנ"ל הרבה תירוצים נאמרו בזה עיין בס' חתנ"ס דף קל"ה ובשו"ת בית יצחק חא"ח סי' צ"ו לידי"נ הג' נ"י ועי' בשו"ת תת"ס חחו"מ סי' ע"ה ובשו"ת שם ארי' חחו"מ סי' ט' עיי"ש: ח) ומה שהביא כת"ה בשם בנו הוא המיול"ח החתן החריף ובקי מו"ה אברהם נתן שיחי' ליישב קושי' השואל לרבי דס"ל בשבועות דף ז' וביומא דף פ"ה ובכריתות דף ז' דיו"כ מכפר אף בלא תשובה א"כ שפיר י"ל דעל כל שיבולת ושיבולת איכא חיוב כרת ממש לא רק ח"כ שוגגין משום דל"ש לומר אטו בתרי קטלת לי' כיון דעל שיבולת הראשון כיפר לו יו"כ א"כ איכא חיוב כרת ממש על כל שיבולת ושיבולת ובמזיד לרנבה"ק שפיר יו"כ פוטר, יפה העיר ולי נראה עוד ישוב לקו' השואל עפ"י מה שהעלה בשו"ת מהר"י הכהן מהדו"ת בשער הענינים סי' י"ט אשר לחלק בין כרת דיו"כ לשאר חייבי כריתות דכרת ביו"כ אפי' לרבנן דרבי דיו"כ לא מכפר רק אשבין ה"ט משום דצריך להיות שב מידיעתו ולפ"ז בשוגג דשב הוא ורוצה בתשובה בודאי עצומו של יום מכפר ונסתלק