בית יחזקאל (מיכלסון) ל

האלה ושלא יגל' שבקשו לנקום ממנו, והם נתאכזרו נגדו ונגרם המכירה א"ב בזה חטאו ואשמו אבל ראובן הוכיח שאין הדברים כן דהרי הוא לא התאכזר נגדו ואדרבה בקש רחמים אצל אחיהם וגם הוא נתפס בצער עם האחים ע"כ שהחשד שחשדו אותו הוא החטא וממילא דגם הגרם בכלל הוא נדרש, וזה שפרש"י דדמו וגם דם הזקן, דלפי דעת השבטים א"כ מה שיסרו אותו לא הי' אשמה כי הי' דאוי לעונש זה ואולם המכירה למצרים אף שאפשר שלא הי' ראוי לעונש להיות נמכר לעבד עולם מ"מ לא הי' דק מחשבה רעה אבל בפועל לא עשה ודם הזקן שנחסר הוא דק ע"י המכירה אשר הם אינם חייבים בדבר, אבל לדעת ראובן תחלת קנאתם בו הי' אשמה ומש"ה נתפס גם הוא ע"ש: ועתה אף כי לא אחליט שלא ימצא חולק על פי' זה מ"מ עכ"פ י"ל דר' תנחום דרך בדרך זה ומדרשים חלוקים יש אם ימצא במק"א בחז"ל להיפך, אבל ר"ת מפרש כדעת הראנ"ח, ובזה יובנו שני המימרות שלו, וראשונה נאמר דלדעת הראנ"ח מיושב הקושיא דלעיל והוא דמאחר דבאמת המדינים מכרו אותו ולא האחים א"כ שפיר י"ל דהאחים וגם ראובן לא ידעו אם נחשים ועקרבים בו, והם לא בדקו כ"א ממים אבל על נחוע"ק לא חשו והכתוב העיד שהי' בו נחשים ועקרבים, והיינו משום שלא היו בשעת המכירה דאילו היו בשעת המכירה הי' יכול יוסף להראות להם בחוש איך אתרחיש לו נס כזה, ובזה הי' מצדיק נפשו לגבם לבלי יחשודו אותו עוד כי שקר בימינו, והיינו במה שהי' מראה להם באצבע שהי' נחשים ועקרבים והוא ניצל מהם, אע"כ אף שהי' נחוע"ק והוא נמכר ע"כ כדעת הראנ"ח דהמדינים העלו אותו מן הבור והם שמכרוהו שלא מדעת האחים, אלא דלפי"ז יקשה דאכתי בשעה שהשליכו אותו בבור ע"כ דהציצו אל הבור דהרי הכתוב העיד שלא הי' בו מים, אף דדרך הבורות להיות נקזים לתוכן מים, אך בבור הזה לא הי' בו מים וע"כ דידעו מזה ע"י שהציצו בבור דאל"כ יקשה עליהם כנ"ל מאחר שלא רצו לשפוך דם איך עלה על דעתם להטילו בבור סתמא הא סתם בור יש בו מים במ"ש הרא"ם וע"כ דהציצו אל הבור וראו שאין בו מים א"ב דאו נמי שהיו בו נחשים ועקרבים, אף דלפי מה שחידש ר"ת דלמעלה מעשרים אמה לא שלטא בי' עינא איכא למימר דכן הוא למטה מעשרים אמה ומש"ה לא שלמא בי' עינא ולא ידעו בשעה שהשליכו אותו אל הבור כלל אם היו בו נחשים ועקרבים ובשעת המכירה כבר אמרנו ולפי"ז שפיר אתיא הסמיכות דהני מימרות והוא דבאמת אילולי דברי ר' תנחום שאמר בנ"ח לא הוי מצי לאוכיחו מהך דסוכה ומבוי והוא דבאמת הא דבסוכה לא שלטא בי' עינא דלא הגיע הכותל עד התקרה אבל בשהגיע שפיר שלטא בי' עינא א"כ לכאורה אין מקום לדברים הללו שכ' דלא שלטא בי' עינא משום שהבור הי' עמוק דהא הדפנות היו מגיעות לתחתית התקרה אך דלפי מ"ש הב"י לדחות דברי מוהר"י הלוי בסי' תרע"א שכ' לחלק בין הניחו בחוץ להניחו בפנים וכ' הב"י דאין הנידון דומה לראי' דדוקא היכא דבעי' שתשלוט העין בקורה או בגג אמרינן שפיר דמתוך שהדפנות מגיעות לתקרה ע"י הדפנות שליט עינא גם בתקרה אבל היכי. דבעי' שתשלוט העין זולת התקרה א"כ מה שהדפנות מגיעות לתקרה לא מעלה ולא מוריד, ולפי"ז ניחא הכא נמי דבשלמא לענין אם מים בבור הוי יכול לשלוט שהרי ראו ע"י הדפנות גם תחתית הבור וראו שאין בו מים, אבל על נחשים ועקרבים שהם דברים זולת התקרה שבבור בתחתית' לא הי' שולט העין לראות, א"כ לפי"ז דוקא ממאי דחידש ר' תנחום בנ"ח דפסול בכל ענין אף בדפנות מגיעות לתקרה ובדעת הב"י יש מקום נמי לדרוש השני שלו דאבל נחשים