בית יחזקאל (מיכלסון) רצח

עכ"ל מואת לא שייך עכשיו ובשאלה דידן דנקבר בשדה של עכו"ם להיות נקנה מקומו ושוב הוי כקבור בקבר שאינו שלו דמפנין לתוך שלו כמבואר לעיל מירושלמי דמו"ק, ומה גם דאיתא בירושלמי נזיר פ"ז ה"א החליף רבי אימי בשם רבי שמעון בן לקיש עובר משום לא תטמא את אדמתך וכו' וכ' שם בשירי קרבן וז"ל מהכא משמע שאין דין זה נוהג אלא בא"י ולא בח"ל, וקשה על הטור והש"ע י"ד שהביאו דין זה (דמת מצוה קונה מקומו) שאינו נוהג בזמנינו וכו' עיי"ש א"כ ראי' גדולה לדברי זקיני המהרש"ל ז"ל, ועכ"פ במקום שהוא לטובת המת ולכבודו שלא יבוא לידי בזיון ושיהי' נקבר בתוך שלו מותר, ועיין באור זרוע הגדול ה' אבילות סי' תי"ט שכ' וז"ל ועל ענין הולכת המת מעיר לעיר וכו' ובעיר שמת בה הי' ביה"ק ולעיר שהוליכוהו שם לא נקברו אבותיו של מת וכו' אסור כי בזיון המת הוא וגם צער שמטלטלים אותו מעיר לעיר צא ולמד ממת מצוה דאמור רבנן דקנה מקומו ואין בעל השדה יכול לעכב עליו מלקוברו בשדהו מפני שצער הוא לו שמטלטלים אותו ואינו נקבר מהרה במקום שמת וכאילו שופך דמים וכו' עכ"ל הרי דמפרש כל ענין מ"מ קנה מקומו היינו לכבודו ולטובתו של המת, אבל במקום שהתירו גם לפנות ואמרו דניחא ליה למת לטלטלו כגון לקברות אבותיו או לקבר שלו, או שלא יהי' מונח במקום שאינו משתמר ויבוא לבזיון וזלזול אז גם במת מצוה ניחא ליה למת לטלטלו: ועיין בשו"ת שבו"י ח"ב סי' ק"ג, טב"י מה"ת יו"ד קס"ד, שו"ת נפש חיה חיו"ד סי' צ"ד, ארבעה טורי אבן ח' שו"ת סי' ח', אגודת איזוב מדברי סי' כ"ו, חמדת הנפש סי' י"א, בנין ציון ח"ב סי' י"ז, שו"ת רע"א סי' מ"ה, ורע"א הח' סי' י"ז, שיבת ציון סי' ס"ה, ס"ו, תשובה מאהבה ח"ג בגליון ש"ע סי' שנ"ב, וסי' שס"ג, שו"ת שו"מ ח"א סי' רל"א, וכונתי ת"ל לכל מש"כ בס' שבט שמעון סי' שס"ג סק"א, ושס"ד סבר בענין ס"ס ודרבנן, ועיין בשו"ת ח"כ ח"ו סי' ל"ז בצואת הגה"ק ר"מ בנעם להיות נקבר אצל זקני הגה"ק הר"ר שמעלקא בניקלשבורג זי"ע, ובזה בס' מרום הרי"ם ד"ט, [ובס' חיי עולם ד"ב להגאבד"ק אלטאנא ר' מאיר לערנער נ"י נדפס תשובתי אליו בענין כזה], ואם יתירו שני גדולי הדור גם אני מצטרף עמהם בהתירא: והנני ידידו סימן מה בשם ה' ועש"ק וישב סת"ר לפ"ק פלונסק. השמחה במעונו, ושלום באהלו, לכבוד מחותני ידי"נ הרב הגאון חו"ב, משנתו קב ונקי וכו', מו"ה יחיאל איכל שליט"א ראבד"ק זגיערז א) מכתבו האיר מול עבר פני ושמחתי לשמוע מטוב שלומו, ואשר הציע לפני מחידושיו וז"ל כתב אלי אחד מתלמידי קושי' לשיטת רש"י ז"ל בפסחים (דכ"ט) דחייבי כריתות שוגגין אינו פטור מתשלומין א"כ קשה במדליק גדיש ביה"כ לרנבה"ק אמאי פוטר הא בשבולת הראשון חייב כרת ועל שאר הגדיש לחייב בתשלומין כמו שהקשה הירושלמי על שבת ותירוצם לא שייך דחייבי מיתות שוגגין ג"כ פטורים כמ"ש בתשו' רע"א סי' קס"ד ובפנ"י בהק' לסדר נשים אבל חייבי כריתות שוגגין אינו פוטר ואמרתי לתרץ עפ"י מ"ש הנמוק"י, בב"ק בסוגי' דאשו משום חציו שהקשה ז"ל ואי קשיא לך ח"כ היכי שרינן להדליק עם חשיכה את הנרות והדלקתה הולכת ונגמרת בשבת