בית יחזקאל (מיכלסון) רצז

מעשה גופי' דקאמר אר"ע כך היה תחילת תשמישי וכו' באותה שעה לא זזתי מלשמש לחכמים הוא היה אומר דלא שימש לחכמים קטלא חייב וכן הגרסא בירושלמי נזיר פ"ז ה"א וכן הביאו הרי"ף והרא"ש בה' טומאה, א"כ הדרן לדברי המהדורא בתרא דאין איסור לפנות מ"מ, כנ"ל ומצאתי ת"ל ראי' גדולה לשיטה זו מדברי הירושלמי בבא בתרא פ"ה ה"א דאיתא שם תמן תנינן המוצא מת בתחילה מושלך כדרכו נוטלו ואת תבוסתו אמר רב חסדא זאת אומרת מת מצוה מותר לפנותו דתנינן נוטלו ואת תבוסתו וכמה ר' שמואל בשם ר' יונתן עד ג' אצבעות עד מקום שמוחל יורד וכו' עיי"ש וראיתי בהגהות יפ"ע סנהדרין דמ"ז שכ' על הירושלמי דאפשר דבתוך התחום מיירי עיי"ש אכן לדעתי פשוט כנ"ל היינו בעת שהמוציאו רוצה לקוברו במקום אחר נוטלו ואת תבוסתו והבן: טו) אכן אפי' אם נאמר כשיטת הפוסקים שפי' דמת מצוה קנה מקומו הכונה דאסור לפנות עכ"ז יש להתיר בענין דידן דהנה זקיני רבינו המהרש"ל ז"ל כ' בים של שלמה ב"ק פ"ז סי' מ"א וז"ל וכן התנה שיהא מת מצוה קונה מקומו וכו' ואסיקנא שאם מצאו ברוחב דרך שעל כל פנים צריכין לפנותו מן הדרך שלא יאהילו עליו עוברי דרכים ומתטמאין, ומאחר שניתן לפנות יכול לפנותו לאיזה צד שירצה וכו' ומ"מ פסק תלמודא מפניהו לאיזה מקום שירצה ולא למקום הקרוב אלא כדפי' וכו' ואין לתמוה על זה שנוהגין עכשיו היכא שמוציאין הרוג אפילו היכא שאין לו יורשין בגליל זה, מ"מ מביאין אותו לבית הקברות אפילו כמה מילין, ומצינו ג"כ בפ"ד דשמחות שר"ע היה מטפל עם הרוג אחד ג' תחומים עד שהביאו לביה"ק וכשסיפר לפני חכמים אמרו לו על כל פסיעה כאילו היה שופך דמים, דמת מצוה קונה מקומו, אפשר היינו משום דעכשיו כל השדות הן של גוים, ולא חל עליה תקנת דיהושע, ואפילו בא"י עכשיו שאין לנו רשות ואם יודע לגוים בפנוהו, ואפילו נזדמן בשדה של ישראל מ"מ דילמא למחר יקח המלך או הגוי השדה מידו, כאשר אנחנו בזה הגלות המשוך הארוך בלא קבע בעו"ה כלל דרך עראי נע ונד כל הימים מבית לבית מעיר לעיר א"כ טוב יותר להביאו לבית הקברות עכ"ל, והביאו ביו"ד סי' שס"ד בטו"ז סק"ב ובש"ך סק"י בזה"ל וכ' רש"ל הא דאין נוהגין האידנא בדיני מת מצוה האלו לפי שאין הארץ שלנו ואין לנו רשות בכל מקום ואף אם. נקבר אותו לשם יש לחוש שהעכו"ם יחזרו ויוציאו אותו כדי לפשוט בגדיו מעליו או משום זלזול ע"כ מוליכים אותו לביה"ק מיוחד והביאו האחרונים עכ"ל, וא"כ כש"כ בענינינו דמונח בשדה של עכו"ם ובאם הדרך במקום שאינו משתמר ויוכל לבוא לבזיון וזלזול כנ"ל בודאי מותר לפנותו ומה גם דיש לדמות זאת להא דאם מצאו ברוחב דרך דיש חשש שיאהילו עליו עוברי דרכים ומתטמאין וכהא שכתבתי לעיל אות וממילא מאחר שניתן לפנות יכול לפנותו לאיזה צד שירצה כנ"ל: טז) והנה יש להסביר דברי זקיני המהרש"ל הנ"ל שכ' דעכשיו שכל השדות הן של גוים ולא חל עליה תקנת דיהושוע עפ"י מש"כ בשו"ת מתנה חיים סוף ח"ג בקונטרס ג"פ בדברו שם בענין ש"ס ב"ב נמצא צדיק קבור בקבר שאינו שלו כ' ויהושיע תקנו מת מנוה קונה מקומו לא לבד זאת תיקן לקבור מת מצוה במקומו אלא תיקן שגם יקנה מקומו להיות נקבר בתוך שלו וכו' ומצאתי בילקוט ישעי' כ' כ"ג אר"א צריך אדם שיהי' לו מסמר וכו' בביה"ק כדי שיזכה ויקבר באותו מקום ובפרקי דר"א פ"כ אמר אדם עד שאני בחיים אבנה לי בית מלון לרבצי וכו' משמע שיש חיוב על האדם להיות נקבר בתוך שלו, והיה מעשר תקנות מת מצוה ק"מ להיות נקבר בתוך שלו