בית יחזקאל (מיכלסון) רצד

עפימש"כ לעיל דאחר י"ב חודש ליכא חרדת הדין א"כ דעדיפא מיני' נקט טעמא דניוול דהיא גם אחר יב"ח, עכ"פ אף אם נימא כן ג"כ מיושב קושיות הנ"ל דהביאו המקור מירושלמי דמו"ק דמיירי אף בשלא היה עיכול בשר ומיירי בסתמא גם בתוך יב"ח דאיכא תרתי לריעותא משום ניוול ומשום חרדת הדין ואפ"ה התירו לפנות לקברי אבותיו וניחא גם כסקא דידן דבמקום דנוגע שלא יבוא לידי בזיון וממקום שאינו משתמר למקום שמשתמר מותר, דכש"כ הוא דאם התירו בכגון זה גם בשלא היה עיכול בשר, וגם בתוך יב"ח דאיכא תרתי לגריעותא משום ניוול וחרדת הדין, מכש"כ דיש להתיר בנידן דידן בעצמות לבד ואחר ארבעים ושתים שנים דליכא חרדת הדין כנ"ל והבן: י) ועוד י"ל להתירא בענינא דידן עפ"י מש"כ בשו"ת מהר"ם שיק חיו"ד סי' שנ"ג בדין אם רשאין להניח לעשות הדרך לאייזן באהן על הקברים או לפנות וכו' נ"ל הדין דמפנין וטעמא דידי דהרי מח"ל לא"י מפנין וכ' הטעם משום דלכפרה מביאהו עי"ז וא"כ נראה דעי"ז שאין מפנין מוסיפין עליו חטא ג"כ מפנין כיון דמשום סילוק חטאו מפנין וכו' והנה בדרך שעובר האייזינבאהן על הקברים יש מכשול לרבים כי הכהנים העוברים ונוסעים יעברו על לאו דעל כל נפשות מת לא יבוא וכו' וכל שחברו נענש על ידו אין מכניסין אותו במחיצתו של הקב"ה ולא ניחא לי' בזה ועדיף לי' בזיונו והוה כמו משום כפרת א"י דרשאין לפנותו ה"נ בכדי לסלק מהם החטאים האלו רשאין לפנות בכדי שלא יכשלו כהנים על ידיהם והוי כקבר המזיק לרבים דקי"ל דמפנין וכו' עיי"ש וכעין זה יש לחוש בקבר הרב זצ"ל שמונח על אם הדרך כנ"ל: יא) עוד י"ל בזה בהקדם מה שהבאתי לעיל קושיות הח"ס ז"ל על הטוש"ע שהביאו המקור מירושלמי דמו"ק ולא הביאו מש"ס מכות וגם הקשיתי שלא הביאו מש"ס סנהדרין ומש"ס דנזיר ולענ"ד לתרץ באופן אחר דהנה יש לדקדק בלשון הירושלמי שכ' ובתוך שלו וכו' ערב הוא לאדם שהוא נינוח אצל אבותיו דפתח בשלו וסיים בקבר של אבותיו דלכאו' בשלו לבד יש קפידא וכדאיתא בש"ס ב"ב דף קי"ב על אלעזר נמצא צדיק קבר בקבר שאינו שלו ולאו דוקא בגדול כאלעזר הכהן נאמר כן רק בכל אדם כהא דבכורות דנ"ב: ובכתובות דף פ"ד. ואם עיקר הטעם משום קבר אבותיו הול"ל ולמקום אבותיו מותר, או דהול"ל מפני שערב הוא לאדם וכו' וכבר עמד בזה בשו"ת אמרי אש חיו"ד סי' קכ"א עיי"ש ובאמת הרמב"ם פ"ד מה' אבל ה"ט כ' וז"ל אין מפנין את המת מקבר לקבר וכו' ואם הי' בתוך שדהו מפנהו אפי' ממכובד לבזוי עכ"ל ובה' יו"ט פ"ח ה"ח כ' אין מפנין את המת וכו' ואסור לעשות כן לעולם בשאר הימים אלא א"כ הי' מפנהו לתוך שלו עכ"ל נראה דהרמב"ם לא הזכיר להיות קבר אצל אבותיו, וכן ראיתי שכ' בשו"ת מחנה חיים בקונטרס ג"פ בסוף ח"ג על הירושלמי דמו"ק וז"ל לכאורה הך ובתוך שלו אינו דומה למה שהקדימו שם בירושלמי שמותר לצאת אפי' מן דירה נאה לכעורה לדור בתוך שלו דשם הוה הפי' שלו מה שהוא קנינו וכאן יהי' הפי' שלו קבורת אבותיו וצע"ג ועוד דהוה כפל לשון של נניח אצל אבותיו הי' לירושלמי לומר ובתוך אבותיו מותר לפנות דנייח לאדם אצל אבותיו וצע"ג ועכ"פ הי' לירושלמי לומר שנייח אצל אבותיו שיהי' אות שי"ן נסאת טעם וצע"ג לכן נ"ל דירושלמי תרי מילי קאמר שמותר לפנות המח לתוך שלו וה"ה לפנות מתוך שלו להניחו אצל אבותיו ואיירי דהתירו לשנות הדירה בחוה"מ בעבור לדור בתוך שלו ה"ה מותר לפנות מקבר שאינו שלו לתוך שלו, וה"ה אפי' מתוך שלו לנוח אצל אבותיו הגם דקבר אבותיו אינו