בית יחזקאל (מיכלסון) רצג

אפי' לפנותו מקברו וכ"מ מלשון הגמ' וכו' מוליכין עצמותיו וכן הוא בהרמב"ם להדי' בהלכות רוצח פ"ז ה"ג עיי"ש וראיתי בשו"ת חתם סופר חלק ששי סי' ל"ז אות ג' שהקשה למה מביא בטוש"ע ובכל הראשונים מירושלמי דמ"ק הנ"ל ולא הראו המקור מגמ' מכות הנ"ל עיי"ש מה שתירץ דמש"ס מכות אין ראי' כ"כ ועיין מה שתי' על קושיות הח"ס ז"ל בשו"ת מתנה חיים בח"ג בסוף הס' בקונטרס גבעת פנחס, ולי קשה כזאת למה לא הביאו המקור מש"ס דילן בסנהדרין דף מ"ו הנ"ל ולא הי' קוברים אותו בקברי אבותיו וכו' נתעכל הבשר מלקטי' את העצמות וקוברין אותן במקומן ופי' רש"י ז"ל כבר נתכפר במיתתו ובזיונו מלקטים את העצמות וקוברים בקברות אבותיו עיי"ש ובהרמב"ם פ"ד מה' סנהדרין הי"ד כ' וז"ל נתעכל הבשר הי' מלקטים את העצמות וקוברים אותן בקברות אביהם עיי"ש ובגמ' שם דף מ"ז ע"ב לרב אשי מכי חזי צערא דקברא וכו' ל"ל עיכל הבשר ומשני משום דלא אפשר ועיי"ש ברש"י א"כ מבואר דבעבור להיות מונח אצל אבותיו מותר לפנותו ועיין בשו"ת מחנה חיים חיו"ד ת"ג סי' מ"ג אכן לשיטת הנוב"י ז"ל ניחא די"ל דדוקא שם במכות דמבואר דמוליכי' עצמותיו ובסנהדרין מלקטים את העצמות דכיון דבעצמות ליכא עוד חרדת הדין לכן מותר לפנותם, אבל מנא הוי ידעינן להתיר לפנות המת בעת שלא היה עוד עיכול בשר דיש חרדת הדין לכן הביאו מירושלמי דמבואר דאין מפנין את המת והיינו קודם עיכול בשר ואפ"ה מותר לקברות אבותיו וכן נ"ל ליישב מה דקשה לי כזאת למה לא הביאו המקור מש"ס דילן בנזיר דף ס"ד ע"א ורב דאמר כי האי תנא דתני' מעשה שמת אביו של ר' יצחק בגינזוק ובאו והודיעוהו לאחר שלש שנים ובאו ושאלו את ר' יהושע בן אלישע וד' זקנים שעמו ואמרו לאביו בזמן שהוא שלם ולא בזמן שהוא חסר וברש"י בד"ה דתני' וז"ל מעשה שמת אביו של ר"י הכהן בגינזק ובאו והודיעוהו לאחר ג' שנים וכו' מהו ליטמא ולהביאו בקברות אבותיו ואמרו לו לאביו בזמן שהוא שלם וכו' לאחר ג' שנים א"א לו שאינו חסר עכ"ל ובתוס' בד"ה ובאו וז"ל שאל את ר' יהושע בן אלישע וזקנים שהי' רוצה לקברו בקברי אבותיו ואמר לו לאביו וכו' עיי"ש ובוודאי לא הי' מונח ר"י או ר' צדוק הכהן בלי קבורה ג' שנים אלא הי' נקבר בגינזק והיה רוצה לטמאות עצמו להוציאו מקברו כדי לקבור אותו אצל אבותיו, ומבואר דמותר אם הוא שלם בכל גופו ועיין בשו"ת מחנה חיים שם סי' מ"ה אכן לפימש"כ לעיל דאחר וב"ת ליכא חרדת הדין א"כ מיושב שפיר די"ל דווקא שם דהיה אתר ג' שנים אבל מנ"ל להתיר אף בתוך י"ב חודש לכן הביאו מירושלמי דסתמא קתני משמע גם בתוך שנתו אם פינהו לקברות אבותיו מותר והבן: ט) אכן קשה לי על שיטת הנוב"י ז"ל שכ' דבעצמות ליכא חרדת הדין והלא בירושלמי מו"ק שמובא בטוש"ע סי' שס"ג הנ"ל איתא אין מפנין את המת ואת העצמות מקבר מכובד וכו' הרי מפורש דגם עצמות אין מפנין, ומצאתי שעמד בזה בשו"ת שיבת ציון סי' ס"ג ודוחה שם ראיותיו של אביו הגאון בנוב"י ודעתו דאף אם יהבינא להך סברא דאחר עיכול הבשר שוב ליכא חרדת הדין מ"מ טעם הירושלמי שאוסר אף פנוי העצמות הוא משום ניוול וס"ל להירושלמי דגם בעצמות בלי בשר שייך ניוול כשרואין גווית האדם מפורק בלי לבוש עור ובשר ובפרט לפמש"כ בנוב"י מה"ת חיו"ד סי' קס"ד שהניוול להחיים כשרואין סוף האדם שנשארו רק עצמות עיי"ש ולפי"ז יש ליישב קושיות זקיני החכם צבי הנ"ל דלמה נקט ר"ע הטעם דא"א רשאים לנוולו ולא נקט טעם דחרדת הדין משום דעדיפא מיני' נקט דהא טעמא דניוול הוא גם בעצמות דליכא טעמא דחרדת הדין, וכן יש ליישב