בית יחזקאל (מיכלסון) רצ

חלק כדקיי"ל בהכ"נ של כרכים במגילה ר"פ בני העיר ע"כ נלע"ד פשוט שיהי' זריזים לדבר מצוה עכ"ל, ובח"ס יו"ד סי' שנ"ג כ' בנידן שאלתו ע"ד קברות ישנה שאינה משומרת כי שולטים בו ובמתיהם ידי שונאי ישראל וגם שטף מים רבים אליו יגיעו ורוצים לפנות המתים ועצמותיהם אל מקום שם קבר וכו' הנה בהיתר פינוי עצמות מקברות הישנה להצילם מבזיון חטוטי שכבי וכו' דין זה א"צ לפנים במש"כ הרב"י בי"ד שס"ג מהג"א וכו' ע"ש, ובשו"ח מהר"ם שיק חיו"ד סי' שנ"ו ועיין בשו"ת שיבת ציון סי' ס"ג בענין כזה אם יקח העכו"ם הבה"ק מיד ישראל אז ישתקע בידם ויעשו בו כל חפצם ויחטטו הקברים וגם איכא בזיון המתים אם ידרסו בו רגלי הבהמות תדיר, ועי' ב"ב דק"א ע"ב ברשב"ם ד"ה קא מחדשי שמחלק בין דריסת רגלים על הקברים לפי שעה ובין דריסת רגלים כששוהין שם הרבה ומעתה בנידן דידן שאם יניחו הבה"ק ביד השר ויכניסהו בבנין היכלו ידרסו על הקברים תדיר וגם איכא למיחש שברוב הימים יחטטו ויבואו לחפור בקרקע לצורך בנין וישליכו עצמות המתים לחוץ ואין לך בזיון המתים גדול מזה ואדרב' מצוה וחיוב הוא לפנות העצמות קודם שמחזיק בו אחר כמו שהביא הב"י וש"ע שס"ג שאם אינו משתמר בזה הקבר שיש לחוש שיוציאוהו מצוה לפנות למק"א והרי בנידן דידן אם ישתקע הבה"ק ברשות אחרים איכא למיחש שיוציאו העצמות או ינהגו בו מנהג בזיון וכו' עכ"ל, וכ"כ השואל בשו"ת שאגת אריה החדשות סי' י"ז וז"ל ע"ד שאלה הראשונה כיון דהדבר ברור שהגוי יחרוש ויזרע ויוציא המתים חוצה ויהי' כדומן ע"פ האדמה והרי פשיטא מותר לפנותם, דהרי הטור פסק דלכבוד מותר לפנותו ואע"ג דשם לא כ' רק כגון להעלות לא"י או לקבר אבותיו מ"מ פשיטא דזה מיקרי יותר לכבודו שלא יהי' ח"ו כ"כ בבזיון וכ"כ ב"י בשם הג"א דבמקום שיש לחוש שיוציאום נכרים מצוה לפנותם וכ"כ בסוף ס' מהרי"ל בלקוטים דהורה מהר"ש רבו דכל שיש חשש שיוציאו המת מקברו כגון שנקבר בשדה מותר לפנותו וכ"כ בדרישה ומהרש"ל וכו' והגאון ש"א משיב שם שכל דברי השואל הוא כדין וכהלכה ומבוארים בדברי הפוסקים להדיא עכ"ל, וכ"כ בשדי חמד מער' אבילות אות קל"ד בשם שו"ת תפארת יוסף חיו"ד סי' ל"ח דמוציאין ממקום שאינו משתמר למקום המשתמר וכו' ואין הס' תח"י, וכ"כ בשד"ח שם אות קל"ו וז"ל ולפיה"נ מיירי באופן שאין שום חילוק בקבר מהשדה לבה"ק לענין משתמר דגם הביה"ק אינו מקום משתמר אבל אם יש חילוק דבשדה אין משתמר לפי שהוא פרוץ בלי חומה והביה"ק מוקף חומה ומשתמר הא ודאי מצוה לפנותם וע' חיים ביד סי' צ"ח במת א' שנקבר בכפר בקרקע של גוי ברשותו סמוך לביה"ק של ישראל הדרים בכפר ושוב רוצים לפנותו משם משום שאינו משתמר שם כמו שמשתמר במקום המיוחד לקברות והתיר לפנותו ולקברו בבה"ק אף אם אין שום חשש שהגוי בעל הקרקע יוציאנו או יבקש עליו ממון רב מ"מ מצד השימור מותר לפנותו עכ"ל, ועי' בשו"ת אמרי אש חיו"ד סי' קכ"א, וע' בשו"ת אבני צדק חיו"ד סי' קמ"ו שכ' אזי ישתדלו בהוצאות ברשות האדון לפנות ביה"ק ההוא ולחפש שם ע"ד עצמות וכו' ולהוציא משם הארונות ועצמות מכל קבר וקבר ולקברם בביה"ק המיוחד וכו' וטעם הדבר שזה בזיון מתמיד לשוכני עפר שידרכו שם בהמות וסוסים וגם יש לחוש שיוסיף האדון לחפור שם ויוציא וישליך העצמות לחוץ וכו' ע"ש: