בית יחזקאל (מיכלסון) רפט

נון וזל"ק ולענין שאילתא דשאילנא קדמיכון במי שנקבר בקרקעות העכו"ם אם יכולין להוציאו משם לקברו בקברות ישראל, דברים שאמר מר הן הן הדברים שנאמרו לחשה בסיני וכו' ולא עוד אלא דמצוה לפנותו כיון שהנכרי רוצה לחרוש ולזרוע על גביו ואין בזיון גדול מזה ואפי' בלא"ה מקרקעית הנכרי לשכינת קברות ישראל עדיף משל אחרים לתוך שלו דשרינן אפי' ממכובד למבוזה וזה ברור עכ"ל וכדבריו מצאתי בהגהות אשר"י פ"ג דמו"ק סי' פ"ו וז"ל והיכא שאינו משתמר בזה הקבר שיש לחוש שמא יוציאוהו עכו"ם או שיכנסו בו מים לתוך קברו ודאי מצוה לפנותו משום צער ובזיון המתים עכ"ל והוא מאור זרוע הגדול (ה' אבילות סי' ת"כ) והובא בש"ע יו"ד סי' שס"ג, ובשו"ת הרמ"ע מפאנו סי' מ"ד כהג"א וכ"כ בשו"ת נוב"י מה"ק חיו"ד סי' פ"ט וז"ל ומעתה לדעתי וכו' אבל אם יש תשש שאח"כ וכו' וא"כ ישארו בקרקע נכרי לחרוש ולזרוע עליהם, היה דעתי נוטה להתיר ולפנותם כמו שמותר לפנות מקברי נכרים לקברי ישראל או כדי להניחו למקום שלו עכ"ל, וכעין זה כ' בשו"ת מהר"ם שיק חיו"ד סי' שנ"ג וז"ל דהיכא דיש לחוש דהגוי יחרוש ויזרע רשאין לפנותו, ואם זה בחשש, הלא בדברים שאסור לעשות בביה"ק הוא שלא יעשה שם קפנדריא ואם קפנדריא הוי גנאי ואסור משום בזיון כ"ש דרך הרבים ואיתא במשנה פי"ו דאהלות הגיע דרך הרבים שוב א"צ לבדוק דוודאי אין שם קבר, וגם חשש בזיון קברי ועצמות המת יש לחוש וכו' דבלא"ה מקרקע גוי, לקברות ישראל מפנין נראה דזה עצמו הוי גנאי דיהא תלוי בדעת הגוי אם לבזותו אם להניחו במנוחה ויהי' ביד הגוי כחומר ביד היוצר וכיו"ב הביא בפ"ת יו"ד סי' שס"ג בשם שו"ת תפארת צבי חיו"ד סי' נ"ט וסי' סמ"ך שפסק ג"כ הכי ואינו בידי לעיין בו עיי"ש, עכ"פ בנידן דידן דאין הקבר משתמר והוא באם הדרך מקום עוברים ושבים ודרך הרבים ובשדה עכו"ם בודאי מותר לפנותו לקברות ישראל כנ"ל: ג) ועיין מש"כ לענין ביה"ק שאינו משתמר בשו"ת חתם סופר חיו"ד סי' של"ד לש"ב הג"מ אלעזר סג"ל הורוויץ אבד"ק וויען וז"ל נפשו היפה בשאלתו על אודות ביה"ק שניתן ליהודים לקבור שם המתים במגפה ר"ל ואותם הנקברים לא ניתן לחלוטין לאחוזה לישראל וגם אינו מוקף חומה ואינו משומר וע"פ דיניהם אחר ו' שנים מפנים העצמות וזורעים שם באותו מקום שיחדו לקבור שם מתי מגפה שלהם, והן עתה מצאו מקום שבקל יכולים המנהיגים להשתדל אצל הקיר"ה לפנות בה"ק ולהוציא המתים ולקוברם בבה"ק הישנה ורובם מהמתים במגפה המה מבני העיר שיש להם ממשפחתם שוכבים בקברות הישנה אם מותר לפנות כל הקברות ההוא או לא נראה פשוט יותר מביעא בכותחא דמותר ומצוה רבה איכא להשתדל בזה ולא מבעיא אותם שאבותיהם וקרוביהם שוכבים בקברות הישנה פשיטא ופשיטא וא"צ לפנים והוא בש"ע סי' שס"ג אלא אפילו שארי מתים שאין להם קרובים וגואלים בוויען מ"מ הכא דאינו מוקף תומה ואינו משומר ועתידין לבוא בה פריצים ולחללו אע"פ שאפשר שע"י השתדלות והוצאות מרובים אפשר יתן ה' ויפעלו המנהיגים לבנות תומה סביב ולסגור ולשומרו ושיהי' מוחלט לאחוזה מבלי שישלטו בו ידי זרים וכו' מי יכול להטיל על הצבור להוציא הוצאות וטרחא מרובה ע"ז וכו' נמצא נשארו מבלי שמירה מפריצים שיתעוללו בהם ובכי הא מותר לפנות מקבר לקבר כמבואר ג"ז שם, ועוד נ"ל דכיון שאין הקברות של ישראל משא"כ הקברות הישנה ה"ל לגבי הנקברים שם כצדיק קבור בקבר שאינו שלו יעי' ב"ב קי"ב ע"א משא"כ בבה"ק של החברא כנהוג, יש לכל הנקברים שם