בית יחזקאל (מיכלסון) רפח

דר"י דמוקי לחלב שע"ג הקבה לית לי' איסור בחלב שע"ג הדקין וכסברת הכו"פ סי' ס"ד דאיכא סברא לכאן ואיכא סברא לכאן, ויש סברא דחלב שעל הקבה דייקא אסור ולא חלב שע"ג הדקין ועיי"ש בצרה"ח והנה איתא בשבועות דכ"ג ע"ב בשלמא ר"י לא אמר כר"ל במפרש ח"ש וכו' הקשו תוס' לימא דר"י לטעמי' דח"ש אסור מה"ת וכו' עיי"ש שמחדש זקיני במהרש"ל דמאן דסובר כ"ש למלקות ה"ה שלכד"א והנאתן, דח"ש ושלא כד"א והנאתן שוה, ומאן דסובר שלא כדהנ"א מותר סובר דח"ש מותר עיי"ש ועיין בשו"ת ארץ צבי חאו"ח סי' למד ועיין בכו"פ סי' פ"ז דשלכד"א ונוטלפ"ג שוים ומאן דמתיר בנוטלפ"ג מתיר גם בשלכד"א ומבואר בש"ס ע"ז דס"ז ע"ב דשמואל סובר נוטלפ"ג מותר וא"כ סובר דגם ח"ש מותר, וא"כ לקמן דצ"ג דהוא מימרא דשמואל ריש מעיא באמתא לכך פירש"י שם דלר' ישמעאל חלב שע"ג הדקין מותר דלשיטת שמואל ע"כ אין לומר דהוי כ"ש דא"כ מנ"ל חלב שעל הקבה דילמא הקרא קאי על חלב שע"ג הדקין דמסתבר יותר, א"ו דחלב שע"ג הדקין מותר ושפיר קאי הקרא לרבויא לר' ישמעאל חלב שעל הקיבה וכסברת הכו"פ דיש סברא דחלב שעל הקבה אסור ושע"ג הדקין מותר והבן: ידידו סימן מד בשם ה' אדר"ח אלול תרס"א פלונסק. לכ' הרב הגדול ערוגת הבושם מו"ה ברוך הלוי יפית נ"י מו"צ ושו"ב בק"ק טאהאנראה נוף הדני גליל הצבא. א) קבלתי מכתבו ותוכן שאלתו מאתי היות לפני ארבעים ושתים שנה נהרג ר"ל ע"י שודדי ליל הרה"ג ר' אליעזר ב"ר יוסף שמוילאוו הי"ד אשר היה רב ואב"ד בטאגאנראג ובעיר רסטוב הסמוכה, בנסעו דרך מסעו, ומצא מנוחתו כבוד בשדה על אם הדרך, חמש וויארסט מעיר קטנה של יהודים, ומני אז הוא שוכב שם על הדרך, אולם מורא יעלה על ראש בנו של הרב המנוח הנ"ל, מי יודע מה יולד יום אולי ברבות הימים ישתכח המקום, והשדה תחרש והקבר יאבד, ואחרי כי עתה לפי מצב בנו ביכלתו להשתדל בדיניהם לפנות את עצמות אביו ממקומו, אי לזאת הוא רוצה לפנותו ולהביא את עצמותיו לעיר מגורו ראסטאב ולקברו בקברי ישראל מקום המשתמר ונפשו בשאלתו אם מותר לעשות זאת עפ"י דתוה"ק עכת"ד: ב) לענ"ד דיש להתיר לעשות כן עפ"י כמה צדדים דהנה יסוד דין זה הוא מירושלמי פ"ב דמ"ק ה"ד אין מפנין מדירה נאה לדירה נאה ולא מדירה כאורה לדירה כאורה ולא מדירה כאורה לדירה נאה ואין צ"ל מדירה נאה לדירה כאורה ובתוך שלו אפילו מדירה נאה לדירה כאורה שמחה לאדם בשעה שהוא דר בחוך שלו אין מפנין את המת ואת העצמות מקבר מכובד למכובד ולא מבזוי לבזוי ולא מבזוי למכובד אין צ"ל מן המכובד לבזוי ובתוך שלו אפילו מן המכובד לבזוי ערב הוא לאדם שהוא נינוח אצל אבותיו עכ"ל והובא בשו"ת הרשב"א ח"א סי' שס"ט ובטוש"ע יור"ד סי' שס"ג וכ' שם הב"י בשם הכלבו הטעם שאין מפנין המת ממקום למקום לפי שהבלבול קשה למתים מפני שמתיראין מן יום הדין וזכר לדבר (איוב ג') ישנתי אז ינוח לי ובשמואל (א' כ"ח) הוא אומר למה הרגזתני לעלות עיי"ש, אכן בנידן דידן שהוא קבר בשדה של עכו"ם על אם הדרך ובמקום שאינו משתמר נראה דמותר לפנותו דזה כבודו שלא יבוא לידי בזיון באם השדה תחרש וכהא דמבואר בשו"ת זקיני החכם צבי סי'