בית יחזקאל (מיכלסון) רפה

דהוי טריפות בפני עצמו ועיין בשמעתין בס' לב אריה שמתרץ עפ"י דברי הכו"פ אלו את קושית הכו"פ עצמו בס"ק ב' שם על לשון הגמ' ואי אשתייר כעד"ז כשרה דהול"ל ואי לא נשתייר כעובי ד"ז טריפה עיי"ש א"כ ניחא קושית הישועת יעקב דשפיר מקשה על חדר"י לחשביי' לדר"ע דניקוב הטחול, ואי משום דאינו בעוף זה אינו דהא לר"ע דאין הטריפות משום כרס א"כ גם בעוף דאינו דבוק לכרס טריפה דבזה ליכא סברת הכו"פ לשיטת הרמב"ם בעוף הנ"ל ולפי"ז מיושב גם הא דמנה שמונה מיני נקב ולא חשב ניקב הטחול דהא אליבא דידן דיש חילוק בין קולשיה לסומכיה א"כ הטריפות הוא משום כרס ובעוף דאינו דבוק לכרס כשר כשיטת הרמב"ם ז"ל א"כ ניחא דהש"ס חושב רק מה דטריפה בין בבהמה ובין בעוף כדתני לוי וכעין תי' הישוע"י שם עיי"ש ויותר ניחא קושי' השנו"י דישוע"י דאף דחשב רק ח' מיני נקב עכ"ז גס טחול בכלל נקיבת הכרס וכדברי הכו"פ הנ"ל לפי ההילכתא דיש חילוק בין קולשיה לסומכיה והבן: ו) בטו"ז יו"ד סי' מ"ג סק"ב נראה פשוט דאף אם העור שעל הטחול לא ניקב שם טריפה דהא אין אותו עור בכלל סתם טחול וכו' נהנה בנקודות הכסף שם הקשה וז"ל תימה פשיטא והא בעינן שישחייר כעובי ד"ז וכו' עיי"ש ולחומר הנושא לתרץ דברי רבינו הטו"ז י"ל עפ"י מש"כ בטו"ז סי' מ"ג סק"ט דמה שאסרו בנימוק או ליקוי בצד העב היינו דוקא כשמתחיל מבחוץ והולך לפנים אבל אם הטחול בחוץ שלם ולקוי בפנים אין איסור דלא חמיר מריאה דחסרון מבפנים לא שמיה חסרון וכו' עיי"ש ובפ"ת שם סק"ו כ' לענין ליקוי מבפנים דהפר"ח וכו"פ החזיקו בפשיטות להקל ועיין תבו"ש סק"ו דעתו דטריפה וכו' ועיין במהר"ם שי"ף בחולין דנ"ה ע"ב דמתיר בפשיטות וסיים כמדומה ששמעתי דבכה"ג מסופקין אם צריך כעובי ד"ז מצד אחד או סגי במשני צדדים ולדעתי אף בצירוף יחד אין צריך עיי"ש ועיין בס' נחלת עזריאל חולין דנ"ה שכ' דכל זה אם גם הבשר שסביבו שלם אבל עור הטחול לבד אינו מציל וכו' עיי"ש והנה בפרמ"ג סי' מ"ג בש"ד סק"א כ' ודע דלשון הש"ע יש לעיין דהתחיל אם ניקב נקב מפולש טריפה והא אף באין מפולש כל שלא נשאר ד"ז ואם היינו אומרים דכל שאין הלקוח מחוץ כשירה כמ"ש הטו"ז אות ט' הוה ב"ש קצת עכ"ל א"כ יצא לנו מדברי הפרמ"ג דכוונת הש"ע בריש הסימן נקב מפולש דקאי על דינו של הטו"ז באות ט' באם הליקוי בפנים ועל זה שפיר סובב הולך דברי הטו"ז סק"ב שציין נקב מפולש נראה פשוט דאף אם העור שעל הטחול לא ניקב שם דבאם הליקוי מבפנים באמת לא בעינן שיור עובי ד"ז ועכ"ז אין הקרום סותם כדברי הנחלת עזריאל הנ"ל והבן, וראיתי בפ"ת שמראה מקום לדברי הנחלת עזריאל שתי' דברי הטו"ז שם, אבל ת"ל כוונתי לדעתו טרם ראיתי דבריו שהובאו בפ"ת הנ"ל ואין הספר תח"י לעיין בו ועיין בס' לב אריה בחולין דנ"ה מש"כ בשיטת הטו"ז ז"ל: ז) בחולין דנ"ה ע"ב ברש"י ד"ה ואי אשתייר בעובי דופניו ולא יצא המחט לחוץ ויש הגנה כנגדו כעובי דינר כשר עכ"ל וכ' הכו"פ סי' מ"ג סק"ב וז"ל והב"ח להציל מקושיי דהא הוי מחט בחלל הגוף, פירש דנקב דרך הכרס והטחול דבוקה בו סותמו וכו' אבל מ"מ אין פותר לי דמי הכריח לרש"י לכל זה דאיירי במחט ותחבו בפנינו ולא פי' כפשוטו דניקב ע"י חולי ומוגלא כמו מעשים בכל יום וכו' עיי"ש ועיין בש"ך סי' מ"ג סק"א שכ' על דברי רש"י וז"ל ופשוט הוא דלא מיירי השתא מדין מחט שנמצא בחלל הגוף אלא לדוגמא נקט מחט ומשכחת לה כשתחבו לפנינו ופגע בטחול דידוע שלא ניקבו א' מהאברים הפנימים