בית יחזקאל (מיכלסון) רפד

בסברות הפוכות דלר"ע ניקב נקב מפולש בקולשיה טרפה ולדידן כשר ובסומכיה בלא אשתייר כד"ז לדידן טרפה ולר"ע כשר וזהו דוחק דממ"נ אם חיות תלוי בטחול לדידן טפי מר"ע כ"ש בקולשיה דטרפה ואם אנן סוברים דאין חיות תלוי בטחול איך מחמירין טפי מר"ע ולכן נראה דגם ר"ע מודה דבסומכי לא בעי נקב מפולש ובלא נשאר כעובי ד"ז הרי הוא כמפולש והא דקאמר ניקב היינו משום דמיירי בקולשיה ושם בעי נקב מפולש אבל בסומכי ר"ע מודה לדידן וזה כוונת הש"ס דלית הילכתא כר"ע והיינו דאין תלוי כל כך חיות בטחול להטריף בניקב בקולשיה מיהו ר"ע מטריף אפילו בקולשיה ולכן קאמר דניקב הטחול טריפה בין בקולשיה בין בסומכיה, ולכאורה יש לומר דגם בזה שניהם שוים דצריך נקב מפולש כדאמר ר"ע ניקב דמשמע נקב מפולש, וא"כ לדידן דמכשירין בנקב בקולשיה כל שכן בסומכיה צריך עכ"פ נקב מפולש. ולהכי קאמר דר"ע נמי לא אמרן דבעי נקב מפולש כדמשמע לשון ניקב הני מלי בקולשיה דבהא בעינן נקב מפולש ולהכי קאמר ר"ע ניקב נקב מפולש היינו משום דמיירי בקולשיה אבל בסומכיה באמת טרפה אף באין נקב מפולש ומכ"מ אי אשתייר כעובי ד"ז כשרה וכו' עכ"ל הזהב ולפי"ז גם לפי ההו"א הי' ר"ע מודה דבסומכיה טרפה אף בנקב שאינו מפולש ואי לא נשתייר כעובי דינר זהב טריפה, א"כ שפיר תירצו הראשונים ז"ל דיש כ"ש מניקב לניטל מלבד בטחול כיון דבניקב יש חילוק בין קולשיה לסומכיה כנ"ל והבן: והנה ראיתי בישועת יעקב יו"ד סי' מ"ג סק"ב שכ' בהא די"א דאין טריפות בטחול של עוף לכאורה קשה בהא דהקשה הש"ס חולין דף מ"ב לתדר"י דחשיב י"ח טריפות שנאמרו למשה והא איכא דר"ע דאמר ניקב הטחול טריפה ומאי קושיא הא בש"ס לקמן דף נ"ו תני לוי כל טריפות שמנו חכמים בבהמה כנגדן בעוף ודלמא תדר"י לא חשיב רק הני טריפות דאסורין בין בבהמה ובין בעוף אבל טחול דבעוף כשר בניקב הטחול ולכך לא קחשיב וכו' ועיי"ש שהקשה גם בהא דמסיק הש"ס דף מ"ג שמונה טריפות יש בנקובה ולמה לא קתני ניקב הטחול עיי"ש שתי' בדפח"ח ופשוט י"ל עפ"י מש"כ בס' כו"פ שם סק"ז בהא דכ' הרמב"ם דאין טריפות בטחול של עוף והקשו הפוסקים הא בגמ' מדמה עוף לבהמה ואי דלית לי' סומכי אדרבה נימא דלית לי' קולשא וכולו טריפה ולפי מש"כ לעיל בסק"ג דטעמא דנקב בסומכא טריפה דיגרם רקב לכרס א"כ צדקו דברי הרמב"ם דעוף אינו דבק לכרס ואין לו חיבור בו פשיטא דכשר דהכל כקולשא יחשב וכו' והנה מה שבררנו לעיל דטריפות דניקב הטחול הוא דיגיע לקותא לכרס אין להקשות א"כ בריש פרקין דאלו טריפות מנה ח"י טריפות ובתוכם ניקב הטחול הא הוי בכלל נקבה הכרס כמ"ש התוס' דלכך לא מנה חסרון בגלגלת הואיל דטעם הטריפות בגלגולת מחמת הקרום והא תנא לי' י"ל דמכאן יש ראי' להנ"ל דהא התוס' כ' בד"ה הנך דלכך לא ימנה חסרה הריאה וחסרון בשדרה לא' משום דמשנה בשעורו זה במשהו וזה בחסרון חוליות וכו' וקשה א"כ איך כללהו לנקוב טחול בהדי שאר נקבים ולא חשבינן לי' רק בחד הא כל נקובים צריך להיות מפולשים וניקב טחול גם לא נשתייר עד"ז טריפה וצ"ל דרב עוירא לא ס"ל לחלק בין עובי ד"ז כיון דס"ל בכל טחול פוסל נקב א"כ אין הטעם משום לקותא דכרם ואף שיעור דינר ליכא רק נקב בעינן בכל נקובים ושפיר חשבינן בחדא, ולמסקנא דקי"ל עד"ז ובסומכיה דוקא א"כ אמרינן דטריפות בשביל הכרם באמת בלא"ה אין לחשוב אותו עכ"ל היוצא מדברי קדשו דלר"ע אין טריפות בטחול משום הכרס רק