בית יחזקאל (מיכלסון) רפג

שוה צריך לחשוב אותם כולם בפרטות עיי"ש לענין חסרון בשדרה וחסרון בריאה, ותי' דע"כ ר' עוירא סובר דנקיבת הטחול הוא טריפת מצד עצמן ואינו מחלק כלל בין בקולשיה ובין בסומכיה ואינו סובר הא דנשתייר עיי"ש, ובאמת ידעו בעלי הגמרא דר' עוירא בכל אופן מטריף מדלא תי' הגמרא כנ"ל על הא דחתך מטחול וכו', אבל בהא דרכיש חזינין להיפך דבאמת הא דאמרו במערבא והוא דמטאי לקותא למקום חריץ אין זאת לחלק על הא דרכיש רק אדרבה במערבא פירשו דברי רכיש בעצמו, דרכיש לא אמר להטריף רק במטאי לקותא למקום חריץ, והראי' דאיתא שם אמרו במערבא ולא במערבא אמרו א"כ משמע דאינם חולקים על רכיש, דידוע בכללי הגמרא דאם לחלוק על דבריו באו ולחדש מה שלא אמר רכיש הי' להגמרא לומר במערבא אמרו והי' משמע שהמה אמרו דלא כרכיש, אכן לשון אמרו במערבא משמע דבאים לפרש דברי רכיש עצמו, דגם רכיש עצמו לא אמר רק במטאי לקותא למקום חריץ (ובאמת חזינין בהרי"ף שמביא הגרסא במערבא אמרו ולא מביא הא דר' נחוניא שאילתינהו לכולהו טרופאי דמערבא ואמרו לי הלכתא כרכיש בר פפא והוא כנ"ל כיון דלפי גרסת הרי"ף הי' במשמע שבני מערבא חולקים על רכיש וכלשון במערבא אמרו וא"כ כיון דרכיש בעצמו סובר דגם בלא הגיע למקום חריץ טריפה, א"כ לא שייך לומר והילכתא כרכיש והבן) ולכך שפיר קאמר הגמרא בהא דרכיש דהילכתא כוותי' והבן: ד) בחולין דמ"ב ע"א בגמרא אלא למ"ד טריפה חי' מנ"ל הקשה בחידושי הר"ן הא כל הפלוגתא אי טריפה חי' אינו נ"מ אלא לענין ספק טריפה אי מהני י"ב חודש וא"כ מ"ד טריפה חיה הוי חומרא דלא מהני אפי' משהינן י"ב חודש א"כ מאי פריך מנ"ל דע"ז לא צריך קרא דאפילו בלא קרא נחמיר מספיקא והכי הוי לי' למימר האי קרא מאי עביד וכו' אבל לשון מנ"ל קשה יעוי"ש ולענ"ד עפ"י מש"כ בס' לב אריה ריש אלו טריפות דאף מ"ד טריפה חיה מ"מ מודה בדריסה דאינו חיה מקרא לכלב תשליכון אותו וכמש"כ הרמב"ם ז"ל מקרא דלכלב תשליכון דטריפה א"ח א"כ כיון דכבר יש לנו קרא דטריפה אינה חיה ומותר א"כ לא הי' נחמור בספיקא בכל הטריפות ולכך צריך קרא בשאר טריפות דחיה ולכך קאמר הגמ' מנ"ל והבן: ה) בחולין דנ"ה ע"א אמר רב עוירא וכו' לא שנו אלא ניטל אבל ניקב טריפה וכו' הנה הכו"פ יו"ד סי' מ"ג סק"ג הקשה לפי ההוי אמינא בגמרא דמקשה הגמ' על רב עוירא מהא דחותך מעובר שבמעיה וכו' מן הטחול ומן הכליות וכו' א"כ משמע דסובר הש"ס דר"ע בכל מקום פוסל הנקב א"כ שוב חוזר וניעור קושיות הראשונים דלמה לא תנו במשנתינו ניטל ואי כתירוצם דהוי כ"ש מניקב א"כ אכתי קשה קשיותם מהא דטחול דניקב פוסל וניטל כשר ואי כתירוצם דשאני טחול דיש חילוק בין נקב בקולשיה לנקב בסומכיה זה ניחא אליבא דידן כטרופאי דמערבא אבל אליבא דר"ע לפי ההו"א והס"ד בש"ס אין חילוק עיי"ש ולענ"ד דיש ליישב עפ"י דברי החידושי מהרא"ל סי' מ"ג שכ' יש לדקדק מאי קאמר ודרב עוירא נמי לא אמרן אלא בקולשיה וקשה דהא ר"ע גם בקולשיה מטריף והאיך שייך דר"ע לא אמרן ול"ל דקאמר דהא דלית הלכתא כר"ע לא אמרן וכו' וכ"מ מפירש"י אבל זה דחוק והל"ל והא דלית הלכתא כר"ע נמי וכו' ולכן נראה דהוא הדבר שכתבתי דסתם נקב הוא מפולש כמו בכל דוכתי ואם כן ר"ע דאמר דניקב טרפה משמע דבעי דוקא מפולש כמו בכל נקבים ובאינו מפולש אפילו בלי שיור כלל כשרה ובאמת זה דחוק דאם כן אנו מחולקים עם ר"ע