בית יחזקאל (מיכלסון) כח

הגורם נתיחסה הפעולה אליו, וכמו בפ' תשא ויעשהו עגל מסכה, אף שאהרן לא עשה העגלי דק הערב דב, ועי' בזוה"ק שם ח"ו דאהרן עבד וקרא מוכח דכ' ויקח את העגל אשר עשו וכו', וברש"י סו"פ במדבר אל תכדיתו את שבט משפחות הקהתי אל תגרמו, ובג' (שבת נ"ה:) אשר ישכבון מתוך ששהו קיניהן מעלה עליהן הכ' כאילו שבבום, ובג' (יבמות ע"ח :) על אשר המית את הגבעונים (שמואל ב' כ"א) ובי היכן מצאנו בשאול שהמית הגבעונים אלא מתוך שהרג נוב עיר הכהנים שהי' מספיקין להם מים ומזון מעלה עליו הכ', ובעמוס (ד', א') העושקות דלים וכו' ובמצ"ד שאין עושקות בידיהן רק הן אומרות לבעליהן הביאה יין ונשתה, וזה הפי' והמדנים מכרו אותו אל מצרים, היינו ע"י פעולתם מתחלה, וכן (וישב ל"ט ב"ב) הוא הי' עושה, ובתרגום במימריה הוה מתעכר, ובשמו"ר פל"א אלא בני חת ע"ש, ובס' שמן אפרסמון פ' בשלח מה תצעק וכו' היוה שאין להם אלא ליסע ע"כ מה שאתה מעכב לומר להם שיסעו בזה אתה הגורם והמסבב צעקת ב"י וכאלו אתה הצועק, כי בל המסבב איזה דבר אף שהוא בעצמו אינו עושה הפעולה ההוא מ"מ יקרא על שמו שהוא הפועל והעושה כמו (שמואל ב' י"ב) ואותו הרגת בחרב בני עמון, כי אין הפרש כין ההורג את חבירו בידים או מסבב לו מיתה אלא דינא רבה ודינא זוטא, ואמרו (סוטה מ"ו) ואמרו ידינו לא שפכה את הדם הזה ועינינו לא ראו וכי עלתה על לבנו שב"ד שופכין דמי' אלא לא בא לידינו ופטרנוהו בלא מזונות וכו' ע"ש, ובמק"א פרשתי עד"ז ענין גמ' (מגילה ד"ז:) קם דבה שחטיה לר"ז ואכמ"ל: ובפ' וישב (מ' י"ד) כי אם זכרתני אתך וכו' והזכרתני אל פרעה וכו' וקושי' התוס' עה"ת על כפל לשון, ובמדרש אשרי הגבר וכו' ניתוספו לו שתי שנים, ונודע התמוה, אכן פי' זכרתני בקל, והזכרתני בהפעיל, ויתיר מלת אתך, וגם בפל ולא זכר וישכחהו, כי יוסף הצדיק ברוב בטחונו בהש"י כה אמר לו אני אינני מבקש ממך דבר גדול כ"א שתזכור אותי אתך במחיצתך בשבתך בביתך כפני אנשי ביתך, ולא שתלך אל חצר המלך להזכירני לפניו, ומה גם להמליץ בעדי, ומאשר דבר דאתאמר באפי תלתא לא יסתר עוד, כי חברך חברא אית לי' וסופו שישמע אז גם בחצר המלך, לזאת אחת שאלתי לעשות עמדי חסד זה לזכור אותי לטוב בקרב ביתך ובזה תסבב להזכירני אל פרעה ע"י אמצעי כהוראת ההפעיל בכ"מ שיורה על פעולה מסובבת היוצאת לשלישי [ועד"ז י"ל במשנה (אבות פ"ב מ"ד) ואל תאמר דבד שא"א לשמוע שסופו להשמע ע"ד שפי' הרע"ב דר"ל שלא תוציא דבר מפיך אפי' בינך לבין עצמך אף שידעת בטח שא"א שישמעו דבריך לשום אדם בי אין שם איש לפי שסופו להשמע עכ"פ ע"י אמצעי כי עוף השמים יוליך את הקול וזה בשנימא דהגי' הנכונה היא להשמע הה' בק"ח, והמם בפתח, ע"ד נקוד תולדת בנין הפעיל ולא להשמע, הה' בחיר"ק, והמ"ם בצירי, ע"ד בנין נפעל, ור"ל שסופו להשמע ע"י אמצעי כהוראת תולדת בנין הפעיל בכ"מ וא"כ יהיו הדברים מפורשים היטב במתני' ובחנם נדחקו המפורשי', ובזה פירשתי בפ' שמות (ב' י"ד) וירא משה ויאמר אכן נודע הדבר, וישמע פרעה את הדבר הזה וכו' ומיושבי' כל הדקדוקים בזה בס' מאסף דרושי ח"א דס"ז ואכמ"ל). והוצאתני וגו' ר"ל שיהי' דבד זה חשוב בעיני באלו הוצאתני כי לא אפונה בזה שבודאי בד"ז תסבב כי אצא חפשי מבית הכלא בבוא דבריך לפני המלך אף אם לא ימליץ איש עבורי, כי חף אנכי מפשע ואין עולתה בי כי גנוב גנבתי וגו', וא"כ השתי שנים שניתוספו ליוסף לא היו בתור עונש על אי בטחון, רק אדרב' לרבותא יספר המדרש מצדקתו של יוסף ובטחונו בהש"י, שלא דרש ממנו שיעשה לו טובה בפועל, רק ע"י הזכרה בינו לבין עצמו,